יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוה תיד) שלא למנות דיין שאינו יודע בדיני התורה

פרשת מסעי

"לא תכירו פנים במשפט" (דברים א יז)

מצוות לא תעשה, על בית דין הגדול או על ראש הגלות, שלא ימנה דיין שלא למד חכמת התורה וביאור משפטיה הישרים והצדיקים, ואפילו אם יש בו כמה מידות נכבדות, מאחר שאינו יודע ובקי בחכמת התורה אין ראוי למנותו דין, ועל זה נאמר 'לא תכירו פנים במשפט', שזו אזהרה על הממונה להושיב דיינים, שלא יאמר 'איש פלוני נאה, או גבור, או עשיר, או שיודע בכל לשון, אושיבנו דיין', לפי שנמצא אותו דיין מזכה את החייב, ומחייב את הזכאי, ולא מפני שהוא רשע, אלא מפני שאינו יודע.

שרש מצוה זו נגלה הוא לכל אדם.

מדיני המצוה, שהראוי להיות דיין צריך לדעת את דיני התורה, וכמו כן צריך להיות בעל מידות טובות ואדם כשר, כדי שלא יוכל המחויב בדין לומר לדיין שיתקן תחילה את מעשי עצמו, קודם שידון אחרים. ושתהיה רוח הבריות נוחה מהם, שיהיו גיבורים בקיום המצוות ומדקדקים על עצמם וכובשים את יצרם, עד שלא יהא להם שום גנאי ושום כיעור, ופרקם נאה. וכן שיהיה להם לב אמיץ להציל עשוק מיד עושקו, וכן צריך שיהא הדיין עניו.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, והעובר על זה ומינה דיין שאינו חכם, מחמת עשרו או טוב מדותיו, או מאהבתו אותו, או מחמת כבוד קרוביו, הרי עבר על לאו זה, ועונשו גדול מאד, שכל עונש דיני השקר שידון אותו הדיין מחמת חסרון ידיעתו, תלוי עליו, כי הוא הגורם.

וכמדומה שבכלל מצוה זו, שכל מי שבחרו בו הציבור למנות עליהם ממונים לאיזה ענין, אף שאינו שייך לדיינות, מצוה עליו לשים כל השגחתו וכל דעתו, למנות את הראויים והטובים לאותו ענין, ולא יפחד מפני איש.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)