פרשת עקב
"את ה' אלקיך תירא" (דברים י כ)
מצוות עשה, שתהיה יראת השם על פנינו תמיד לבלתי נחטא. כלומר, שנירא ביראת ענשו, ולא יהיה לבבנו בלי פחד ממנו כל היום, ועל זה נאמר 'את ה' אלקיך תירא'.
שרש המצוה ביראת השם יתברך נגלה לכל רואי השמש, כי השמירה הגדולה מן החטא היא יראת ענשו.
ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, ובכל מין האדם, וזאת אחת מן המצוות התמידיות על האדם, שלא יפסק חיובן מעל האדם לעולם, אפילו רגע אחד, ומי שבא דבר עברה לידו חייב להעיר רוחו ולתת אל לבו באותו הפרק, שהשם ברוך הוא משגיח בכל מעשה בני אדם, וישיב להם נקם כפי רע המעשה. והעובר על זה ולא שת לבו לכך באותן שעות – ביטל עשה זה, שזו היא שעה שהאדם חייב לקיים מצוה זו. ואולם כל ימי האדם וכל עיתותיו בכלל המצוה לענין זה שיהא זריז ונזכר עליה.
