מצוה תקפ) שלא יחזיר המגרש גרושתו אחר שנשאת

פרשת כי תצא

"לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה" (דברים כד, ד)

מצוות לא תעשה, שנמנענו מלהחזיר האשה אחר שגירשנוה ונשאת לאחר, ודוקא נשאת או נתארסה, אבל זנתה אחר שגרשה מותר להחזירה, ועל זה נאמר 'לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה', וזה ידבר אחר שנשאת לאחר, כמו שאמר תחלה 'והלכה והיתה לאיש אחר', דאילו קודם שתנשא מותר להחזירה, וגם ראוי לעשות כן, אם אינה רשעה.

משרשי המצוה כדי להרחיק כל ענין הזמה וכל הדומה לו, וכעין זמה היא להיות אשה יוצאת מן האחד ומשמשת לאחרים ואחר כך לשוב אל הראשון.

ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן, באנשים, שעליהן באה האזהרה שלא להחזירן. ומכל מקום גם הנשים בכלל האיסור, אף על פי שעיקר הלאו לאנשים.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
ביאור רחב של המצוה
מתוך הספר החדש 'קדשנו במצוותיך'

מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה, שֶׁמִּי שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהָלְכָה וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר, לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן לְהַחְזִירָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד ב-ד) 'וְיָצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר, וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ, אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן אֲשֶׁר לְקָחָהּ לוֹ לְאִשָּׁה, לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה'.

מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה, כְּדֵי לְהַרְחִיק מֵאִתָּנוּ אֶת עִנְיַן הַזִּמָּה וְכָל הַדּוֹמֶה לוֹ, וְדָבָר זֶה הוּא כְּעֵין זִמָּה, שֶׁתִּהְיֶה אִשָּׁה יוֹצֵאת מִן הָאֶחָד, וְנִישֵּׂאת לְאַחֵר, וְאַחַר כָּךְ תָּשׁוּב אֶל הָרִאשׁוֹן (וּמִשָּׁרְשֵׁי עִקָּר הָעִנְיָן שֶׁל הַרְחָקַת הַזִּמָּה, הִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה קפח) שֶׁהַתּוֹרָה תַּרְחִיק עִנְיָנִים אֵלּוּ מִבְּנֵי אָדָם, מִלְּבַד מַה שֶׁצָּרִיךְ לְפִרְיָה וּרְבִיָּה אוֹ לְקִיּוּם מִצְוָה. וְכֵן הִתְבָּאֵר לְעֵיל (מצוה לה) שֶׁה' בָּרוּךְ הוּא רָצָה שֶׁיִּהְיֶה זֶרַע הָאֲנָשִׁים יָדוּעַ שֶׁל מִי הוּא, וְלֹא יִתְעָרְבוּ זֶה עִם זֶה. וְעוֹד יִמָּצְאוּ כַּמָּה הֶפְסֵדִים בְּכָךְ שֶׁתִּהְיֶה סִבָּה לְבַטֵּל כַּמָּה מִמִּצְוֹת הָאֵל עָלֵינוּ).

מִדִּינֵי הַמִּצְוָה, שֶׁלְּשׁוֹן הַפָּסוּק 'וְהָלְכָה וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר' מוֹרָה עַל קִדּוּשִׁין, וְלָכֵן אִם לֹא הִתְקַדְּשָׁה לְאִישׁ, מֻתָּר לָרִאשׁוֹן לְהַחְזִירָהּ, וְגַם רָאוּי לַעֲשׂוֹת כֵּן, אִם אֵינָה רְשָׁעִית. וַאֲפִילוּ אִם זִנְּתָה עִם אַחֵר, לְלֹא קִדּוּשִׁין, לֹא נֶאֶסְרָה עַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן, וְרַשַּׁאי לְהַחְזִירָהּ.

וְנוֹהֵג אִיסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בְּאֲנָשִׁים, שֶּׁעֲלֵיהֶם בָּאָה הָאַזְהָרָה שֶׁלֹּא לְהַחְזִירָן, שֶׁנֶּאֱמַר 'לֹא יוּכַל בַּעְלָהּ הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר שִׁלְּחָהּ לָשׁוּב לְקַחְתָּהּ', וּמִכָּל מָקוֹם גַּם הָאִשָּׁה בִּכְלָל הָאִסּוּר, שֶׁאֲסוּרָה לַחְזֹר לְבַעֲלָהּ הָרִאשׁוֹן לְאַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת לְאַחֵר.