יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוות שכא,שכג) לשבות ולא לעשות מלאכה בשמיני של סוכות

פרשת אמור

"ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקרא כג לו)

מצוות עשה, לשבות ממלאכה שאינה צורך אוכל נפש, ביום השמיני של חג הסוכות, שנאמר 'ביום השמיני מקרא קודש יהיה לכם', והוא יום כ"ב בתשרי.

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, באנשים ובנשים. ואף על פי ששביתת הרגל ממצוות שהזמן גרמא הוא, אף על פי כן מכיון שבעשיית המלאכה יש בה גם כן איסור לאו, הנשים חייבות בה, וכפי הכלל שבידינו, שהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה, שנאמר 'איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם'. ועובר על זה ועשה מלאכה ביום זה ביטל מצוות עשה זו, מלבד שעבר על איסור לא תעשה.

ומצוות לא תעשה, שלא לעשות מלאכה ביום זה, שנאמר 'ביום השמיני מקרא קודש וגו' כל מלאכת עבודה לא תעשו', וזה נקרא חג העצרת. ואמרו חז"ל שהוא נקרא כן לפי שהוא סוף המועדים, ועל דרך משל הוא, כאילו אמר הקדוש ברוך הוא לישראל התעכבו עמי עוד יום אחד, שקשה עלי פרידתכם.

ויום טוב זה של שמיני עצרת, הוא יום טוב בפני עצמו, כלומר שאינו מכלל חג הסוכות, ואף על פי שבחוץ לארץ כל ישראל יושבים בסוכותיהם ביום ראשון של שמיני עצרת, אין זה הדבר מפני שיהיה שמיני עצרת מכלל חג הסוכות, שהרי בפירוש אנו אומרים בברכותיו 'את יום שמיני חג העצרת', ואין זכר לחג הסוכות בו כלל, אבל מפני תקנת שני ימים טובים של גלויות, צריכים יושבי חוץ לארץ לישב בסוכה שמונה ימים, ולא יספיקו להם שבעה ימים כדין התורה, ועל כן, מחמת תקנת חכמים זו, יושבים בחוץ לארץ בסוכה ביום השמיני של חג הסוכות. אבל מכל מקום אין מברכים על הסוכה ביום זה, כיון שהוא באמת יום מועד אחר, שהרי אנו עתה בקיאים בעיבור החודש, ואיננו עושים יום טוב שני מספק אלא רק מחמת התקנה, ויותר ראוי שנברך על יום טוב העצרת שהוא האמיתי, ולא על סוכות, שהוא מפני התקנה. ושמא תאמר, למה לא תיקנו לברך על שניהם, ונאמר 'ביום חג הסוכות וחג העצרת הזה', כמו בשבת ומועד שאנו זוכרים שניהם, אין הדבר כן, כיון ששבת ומועד חלים ביום אחד, אבל שני מועדים אי אפשר שיהיו ביחד, ועל כן אין ראוי לנו לברך כן. אבל 'לישב בסוכה' אפשר לברך, כיון שתקנת הישיבה בסוכה ביום זה אינה סותרת את חג העצרת, ויש בדבר קיום מצות התקנה של שני ימים טובים של גלויות שתיקנו זכרונם לברכה בכל מועד ליושבי חוץ לארץ.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)