פרשת בחוקותי
"מיין ושכר יזיר… וענבים לחים ויבשים לא יאכל… מחרצנים ועד זג לא יאכל" (במדבר ו ג-ד)
מצוות לא תעשה, שלא ישתה הנזיר יין או כל מיני שיכר שעיקר עירובו יהיה יין, שהוא היוצא מן הענבים, ועל זה נאמר 'מיין ושכר יזיר… וכל משרת ענבים לא ישתה', כלומר, שאסור לו לאכול כל תערובת שיש בה ענבים. והפליגה התורה באיסור זה, ואמרה שאפילו נתחמץ היין או השכר שנתערב היין עמו, אסור לשתותו, ועל זה נאמר 'חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה'.
והוסיפה התורה באיסורי הנזיר גם את אכילת הענבים הלחים, אכילת צימוקים, אכילת גרעיני הענבים ואכילת קליפתם, כיון שביין ובכל היוצא מן הגפן יש כח להגביר את היצר.
משרשי ענין הנזירות – יבואר להלן, במצוה שע"ד, לגבי מצוות גידול שיער נזיר.
ונוהג אסור זה באנשים ובנשים בכל מקום ובכל זמן, שכל מי שנדר נזירות חיב להזיר מיין ושכר, וחמץ יין וחמץ שכר, ומכל משרת ענבים.
