יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

מצוות ש-שא) מצות שביתה בשביעי של פסח ושלא לעשות בו מלאכה

פרשת אמור

"ביום השביעי מקרא קודש, כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקרא כג ח)

מצוות עשה, לשבות ביום השביעי של חג הפסח, שנאמר 'ביום השביעי מקרא קדש'. ובכל מקום שנאמר בתורה 'מקרא קדש' ענינו לומר קדשהו שלא לעשות בו מלאכה, והיא מצות עשה. וכל ענין שביתת היום השביעי כשביתת יום ראשון, ושניהם כרגל אחד הם חשובין, לענין שאין אומרים ברכת שהחיינו בשביעי, וכן לכל דבר, מה שאין כן בשמיני עצרת שלאחר סוכות שהוא חג בפני עצמו.

ומצוות לא תעשה, שלא נעשה מלאכה ביום שביעי של פסח, שהוא יום אחד ועשרים בניסן, שנאמר 'ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבודה לא תעשו'.

שורש מצוה זו וכל ענינה, כתוב במצוה הקודמת דהיינו יום ראשון של פסח.

 

"דָּרַשׁ רַבִּי שִׂמְלַאי, שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִצְווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ לָאוִין כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה עֲשֵׂה כְּנֶגֶד אֵיבָרָיו שֶׁל אָדָם". (מכות כג:)