ז) כסות של פשתן, אין מטילין בה תכלת, שהוא צמר, אלא עושין הלבן בלבד של חוטי פשתן. לא מפני שהציצית נדחית מפני השעטנז, שהרי התבאר שבמקום שאי אפשר לקיים את מצוות העשה בלי לעבור על לא תעשה, מותר לעשות כן, אלא גזירה היא מדבריהם של חכמים, שמא יתכסה בה בלילה, שאינה זמן חיוב ציצית, ונמצא עובר על לא תעשה בעת שאין שם מצות עשה, שחובת הציצית ביום ולא בלילה, שנאמר 'וראיתם אותו', בשעת ראייה. וסומא חייב בציצית אף על פי שאינו רואה, אחרים רואין אותו:
ח) מותר לאדם ללבוש ציצית בלילה, בין בחול בין בשבת, ואף על פי שאינו זמנה, ובלבד שלא יברך בלילה. ומאימתי יברך על הציצית בשחר, משיכיר על ידי האור בין תכלת שבה ללבן שבה. וכיצד מברך עליה, 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית'. וכל זמן שמתעטף בה ביום, מברך עליה קודם שיתעטף. ואינו מברך על הציצית בשעת עשייתה, מפני שסוף המצוה הוא שיתעטף בה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
