ה) בתי כנסיות שמתפללים בהם, ובתי מדרשות שלומדים בהם תורה, נוהגין בהן כבוד, ומכבדים – מטאטאים אותן, ומרביצין – ושוטפים אותן. ונוהגין כל ישראל, בספרד ובמערב, בשנער ובארץ הצבי [-ארץ ישראל], להדליק עששיות בבתי כנסיות, ולהציע בקרקען מחצלאות כדי לישב עליהם, ובערי אדום יושבין בה על הכסאות:
ו) בתי כנסיות ובתי מדרשות, אין נוהגין בהן קלות ראש, כגון שחוק והיתול ושיחה בטלה, ואין אוכלין בהן, ואין שותין בהן, ואין ניאותין [-משתמשים] בהן, ואין מטיילין בהן, ואין נכנסין בהן בחמה מפני החמה, ולא בגשמים מפני הגשמים. וחכמים ותלמידיהם, מותרין לאכול ולשתות בהן מדוחק, וכגון שאם יצטרכו ללכת לביתם יתבטלו מלימודם: