ספר המדע: הלכות יסודי התורה, פרק א, ח-ט
הלכות יסודי התורה / פרק ראשון
ח) הרי מפורש בתורה ובנביאים שאין הקדוש ברוך הוא גוף וגוייה, שנאמר 'כי ה' (אלהיכם) הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת', והגוף לא יהיה בשני מקומות. ונאמר 'כי לא ראיתם כל תמונה', ונאמר 'ואל מי תדמיוני ואשוה', ואילו היה גוף, היה דומה לשאר גופים:
ט) אם כן, מהו זה שכתוב בתורה 'ותחת רגליו', 'כתובים באצבע אלהים', 'יד ה", 'עיני ה", 'אזני ה" וכיוצא בדברים האלו, אין זו קושיא, לפי שהכל לפי דעתן והבנתם של בני אדם הוא נכתב, שבני האדם אינן מכירין אלא הגופות, ואינם משיגים דברים שאינם גשמיים, ולכן דברה תורה כלשון בני אדם, כדי שיבינו את הכוונה, והכל כנויים הן, שנאמר 'אם שנותי ברק חרבי', וכי חרב יש לו לה', וכי בחרב הוא הורג, אלא משל הוא לקרב את הדברים להבנת בני האדם, וכן הכל משל. ראיה לדבר, שנביא אחד אומר שראה את הקדוש ברוך הוא 'לבושיה כתלג חיור' [-לבושו כשלג לבן], ואחד ראהו 'חמוץ בגדים [-בבגדים צבועים באדום] מבצרה', משה רבינו עצמו ראהו על הים כגבור עושה מלחמה, ובסיני כשליח צבור עטוף, לומר לך שאין לו באמת שום דמות וצורה, אלא הכל במראה הנבואה ובמחזה, ואילו אמתת הדבר אין דעתו של אדם מבין, ולא יכולה להשיגו ולחקרו, וזה הביאור במה שאמר הכתוב 'החקר אלוה תמצא, אם עד תכלית שדי תמצא':
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
