ספר המדע: הלכות עבודת כוכבים, פרק יא, א-ג
א) אין הולכין בחקות העובדי כוכבים, ולא מדמין להן, לא במלבוש ולא בשיער וכיוצא בהן, שנאמר 'ולא תלכו בחקות הגוים', ונאמר 'ובחקותיהם לא תלכו', ונאמר 'השמר לך פן תנקש אחריהם', הכל בענין אחד הוא מזהיר, שלא ידמה להן, אלא יהיה הישראל מובדל מהן, וידוע [-ניכר] במלבושו ובשאר מעשיו, כמו שהוא מובדל מהן במדעו ובדעותיו. וכן הוא אומר, 'ואבדיל אתכם מן העמים'. ולכן, לא ילבש ישראל במלבוש המיוחד להן, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, ולא יגלח מן הצדדין ויניח השער באמצע כמו שהן עושין, וזה הנקרא 'בלורית', ולא יגלח השיער מכנגד פניו מאזן לאזן ויניח הפרע מלאחריו, כדרך שעושין הן. ולא יבנה מקומות כבנין היכלות של עבודה זרה כדי שיכנסו בהן רבים, כמו שהן עושין, וכל העושה אחת מאלו וכיוצא בהן, לוקה:
ב) גוי שהיה מסתפר מישראל, כיון שהגיע הישראל לבלוריתו של הגוי קרוב שלש אצבעות לכל רוח, שומט את ידו, ואינו רשאי לספרו שם, כיון שבכך הוא מתקן את בלוריתו, שהוא מגדלה לשם עבודה זרה:
ג) ישראל שהיה קרוב למלכות, וצריך לישב לפני מלכיהם, והיה לו גנאי לפי שלא ידמה להן, הרי זה מותר ללבוש במלבושיהן ולגלח כנגד פניו, כדרך שהן עושין:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
