ספר המדע: הלכות תלמוד תורה, פרק א, ו-ז
ו) מאימתי אביו חייב ללמדו תורה, משיתחיל התינוק לדבר, מלמדו את הפסוקים 'תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב', ו'שמע ישראל', ואחר כך מלמדו מעט מעט פסוקים פסוקים, עד שיהיה בן שש או בן שבע, הכל לפי בוריו [-כוחו ובריאותו] ומוליכו אצל מלמד התינוקות:
ז) אם היה מנהג המדינה ליקח מלמד התינוקות שכר, נותן לו האב את שכרו, וחייב האב ללמדו בשכר, עד שיקרא תורה שבכתב כולה. מקום שנהגו ללמד תורה שבכתב בשכר, מותר ללמד בשכר, אבל תורה שבעל פה אסור ללמדה בשכר, שנאמר 'ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה" וגו', ויש לדרוש מפסוק זה, מה אני [-משה רבינו] בחנם למדתי מאת ה', אף אתם למדתם בחנם ממני, שלא נטל משה רבינו שכר מישראל על לימוד התורה, וכן כשתלמדו לדורות למדו זה את זה בחנם, כמו שלמדתם ממני. אך אם לא מצא מי שילמדו בחנם, ילמדו בשכר, שנאמר 'אמת קנה'. יכול היית לומר שאותו אדם שלמד בשכר ילמד לאחרים בשכר, תלמוד לומר בסיום אותו פסוק 'ואל תמכור', הא למדת, שאסור לו ללמד בשכר אף על פי שלמדו רבו בשכר:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
