ד) היה הוא עצמו רוצה ללמוד תורה, ויש לו בן הצריך ללמוד תורה, הוא קודם לבנו. ואם היה בנו נבון ומשכיל להבין מה שילמוד יותר ממנו, בנו קודם, ואף על פי שבנו קודם, לא יבטל הוא, שכשם שמצוה עליו ללמד את בנו, כך הוא מצווה ללמד עצמו.
ה) לעולם ילמוד אדם תורה, ואחר כך ישא אשה. שאם נשא אשה תחלה, אין דעתו פנויה ללמוד. ואם היה יצרו מתגבר עליו עד שנמצא שאין לבו פנוי ללימוד התורה, ישא אשה ואחר כך ילמוד תורה.
