ספר המדע: הלכות תלמוד תורה, פרק א, ח-י
ח) כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל יסורין, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו. אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה, ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אשה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה, ביום ובלילה, שנאמר 'והגית בו יומם ולילה':
ט) גדולי חכמי ישראל, היו מהן חוטבי עצים [כמו הלל הזקן, קודם שהיה נשיא ישראל], ומהן שואבי מים [כמו רב הונא], ומהן סומים [כמו רב יוסף], ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה, והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש, מפי משה רבינו:
י) עד אימתי חייב אדם ללמוד תורה, עד יום מותו, שנאמר 'ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך', וכל זמן שלא יעסוק בלימוד התורה, הרי הוא שוכח:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
