יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק ד, א-ב

א) יש דברים שאם טמן בהן התבשיל הוא מתחמם, ומוסיפין בבישולו כעין האש, כגון הגפת [-פסולת של זיתים], וזבל, ומלח, וסיד, וחול, או זגין ומוכין ועשבים בזמן ששלשתן לחים, ואפילו אם הם לחים מחמת עצמן, ודברים אלו נקראין 'דבר המוסיף הבל'. ויש דברים שאם טמן בהן התבשיל ישאר בחמימותו בלבד, ואינן מוסיפין לו בישול, אלא מונעין אותו מלהצטנן, כגון זגין ומוכין ועשבים יבשין, וכסות, ופירות, וכנפי יונה, ונעורת הפשתן, ונסורת חרשים, ושלחין [-עורות], וגזי צמר, ודברים אלו נקראין 'דבר שאינו מוסיף הבל':
ב) מן הדין היה שטומנין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום, וישאר התבשיל טמון בשבת, שהרי משהין אפילו על גבי האש בשבת, אבל אסרו חכמים להטמין בדבר המוסיף הבל מבעוד יום, גזירה שמא תרתיח הקדרה בשבת, ויצטרך לגלותן עד שתנוח הרתיחה, ויחזור ויכסה בשבת, ונמצא טומן בדבר המוסיף הבל בשבת, שהוא אסור. לפיכך מותר להטמין בדבר המוסיף הבל בין השמשות, כיון שסתם קדרות בין השמשות כבר רתחו, ונחו מבעבוען, וכיון שנחו שוב אינן רותחין:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)