יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק ח, יג-יד

יג) והבורר פסולת מתוך האוכל, אפילו אם עשה כן בידו אחת, חייב. והבורר תורמוסין מתוך פסולת שלהן, חייב, מפני שהפסולת שלהן ממתקת אותן כשישלקו אותן עמהם, ונמצא כבורר פסולת מתוך אוכל, וחייב. הבורר אוכל מתוך פסולת, בידו, לא כדי לאוכלו לאלתר, אלא להניחו, אפילו לבו ביום, נעשה כבורר לאוצר, וחייב. היו לפניו שני מיני אוכלין מעורבין, בורר אחד מאחד, ומניח לאכול מיד. ואם בירר והניח לאחר זמן, אפילו לבו ביום, כגון שבירר בשחרית לאכול בין הערבים, חייב:
יד) המשמר [-מסנן] יין או שמן או מים וכן שאר המשקין במשמרת שלהן, חייב, והוא [-ובתנאי] שישמר כגרוגרת. אבל מסננין יין שאין בו שמרים, או מים צלולין, בסודרין ובכפיפה מצרית, כדי שיהא צלול ביותר. ונותנין מים על גבי שמרים בשביל שיצולו – שיהיו צלולים, ונותנין ביצה טרופה למסננת של חרדל, כדי שיצלל – יהא החרדל צלול. חרדל שלשו מערב שבת, למחר ממחה ושותה, בין ביד בין בכלי. וכן יין מגתו [-יין חי, שעדיין לא התיישן] כל זמן שהוא תוסס, טורף [-מערב] חבית בשמריה, ונותן לתוך הסודרין להסתנן, כיון שעדיין לא נפרשו השמרים מן היין יפה יפה, וכל היין כגוף אחד הוא, וכן החרדל וכל כיוצא בו:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)