יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק טז, יז-יח

יז) במה דברים אמורים, שהפרצות גורעות מהמחיצה, בזמן שהפרצות משלשה טפחים ולמעלה, אבל אם היו הפרצות כל פרצה מהן פחותה משלשה, הרי זו מותרת, ואף על פי שהפרוץ מרובה על העומד, שכל פחות משלשה הרי הוא כלבוד, וכאילו אין שם פירצה כלל:
יח) כיצד, הרי שהקיף את המקום בקנים, ואין בין קנה לחבירו העומד לידו שלשה טפחים, או שהקיף בחבלים ואין בין חבל לחבירו הגבוה ממנו שלשה טפחים, הרי זו מחיצה גמורה, אף על פי שהיא שְׁתִי בלא עֶרֶב, או עֶרֶב בלא שְׁתִי, וצריך שיהיה גובה הקנה עשרה, כאשר המרווחים הם בין קנה לקנה. או שיהיה מן הארץ עד סוף עובי החבל העליון עשרה, אם הקיף בחבלים, שאין מחיצה פחותה מעשרה. וכל השיעורין האלו, הלכה למשה מסיני הן:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)