יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק יג, טו-טז

טו) הזורק, ונחה בתוך ידו של חבירו, אם עמד חבירו במקומו וקבלה, הזורק חייב, שהרי עקר והניח. ואם נעקר חבירו ממקומו וקבלה, פטור הזורק. זרק, ורץ הזורק עצמו אחר החפץ וקבלו בידו ברשות אחרת, או חוץ לארבע אמות ברשות הרבי, פטור, כאילו נעקר אחר וקבלו, שאין ההנחה גמורה עד שינוח החפץ במקום שהיה ראוי לו לנוח בו בשעת עקירה:
טז) הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד, ורשות הרבים באמצע, אף על פי שעבר החפץ באויר רשות הרבים, פטור, והוא – ובתנאי שיעבור למעלה משלשה טפחים. אבל אם עבר בפחות משלשה סמוך לארץ, ונח על גבי משהו, אף על פי שנעקר או נתגלגל ויצא החפץ מרשות היחיד לרשות היחיד האחרת, הרי הוא כמי שנשאר עומד ברשות הרבים, ולפיכך חייב. וכן הזורק מרשות הרבים לרשות הרבים ורשות היחיד באמצע, פטור. ואם עבר החפץ בפחות משלשה סמוך לארץ, ונח על גבי משהו, אף על פי שחזר ונתגלגל ויצא לרשות הרבים השניה, הרי הוא כמי שנשאר עומד ברשות היחיד, ולפיכך חייב:

 

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)