יום שישי
י"א ניסן התשפ"ד
יום שישי
י"א ניסן התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק יג, יט-כ

יט) במה דברים אמורים, שהמושיט מרשות היחיד לרשות היחיד דרך רשות הרבים חייב, כשהיו שתי רשויות היחיד באורך רשות הרבים, כמו שהעגלות שהיו במשכן מהלכות ברשות הרבים זו אחר זו, אבל אם היו שתי הרשויות בשני צדי רשות הרבים, אף המושיט מרשות היחיד זו לרשות היחיד שכנגדה פטור:
כ) שכח האדם, ופשט ידו והיא מלאה פירות, והוציאה מחצר זו כדי להכניסה לחצר שבצדה, ונזכר קודם שיכניס, והרי ידו תלויה באויר רשות הרבים, מותר להחזירה אליו לחצירו, אבל להכניסה לאותה החצר השניה אסור, כדי שלא יעשה מחשבתו שחשב בשעת שגגה להעביר מחצר לחצר, ואם הוציא ידו במזיד, הרי זה אסור להחזירה אצלו, אלא קנסו אותו חכמים שתהא ידו תלויה עד שתחשך:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)