יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זמנים: הלכות שבת, פרק יז, יט-כ

יט) מבוי שהיו לו שבילים מצד זה ושבילים מצד האחר, שנמצאו אותם שבילים מפולשין [-פתוחים] לרשות הרבים, אף על פי שאינן מכוונין זה כנגד זה, הרי כל אחד מהן נחשב כמבוי מפולש, וכיצד מכשירין אותו, עושה צורת פתח לכל אחד ואחד מן השבילים שבצד האחד, וכן לפתח הגדול של המבוי, ועושה לכל השבילים שבצד השני לחי או קורה:
כ) מבוי שצדו אחד ארוך וצדו השני קצר, כלומר, שאין שתי כתלי המבוי מסתיימים יחד, אלא אחד מהם נכנס לתוך רשות הרבים יותר מהשני, מניח את הקורה כנגד הקצר. העמיד לחי בחצי המבוי, החלק הפנימי של המבוי שהוא לפנים מן הלחי, מותר לטלטל בו. והחצי החיצון של המבוי, שהוא חוץ מן הלחי, אסור:

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)