יט) מבוי שהיו לו שבילים מצד זה ושבילים מצד האחר, שנמצאו אותם שבילים מפולשין [-פתוחים] לרשות הרבים, אף על פי שאינן מכוונין זה כנגד זה, הרי כל אחד מהן נחשב כמבוי מפולש, וכיצד מכשירין אותו, עושה צורת פתח לכל אחד ואחד מן השבילים שבצד האחד, וכן לפתח הגדול של המבוי, ועושה לכל השבילים שבצד השני לחי או קורה:
כ) מבוי שצדו אחד ארוך וצדו השני קצר, כלומר, שאין שתי כתלי המבוי מסתיימים יחד, אלא אחד מהם נכנס לתוך רשות הרבים יותר מהשני, מניח את הקורה כנגד הקצר. העמיד לחי בחצי המבוי, החלק הפנימי של המבוי שהוא לפנים מן הלחי, מותר לטלטל בו. והחצי החיצון של המבוי, שהוא חוץ מן הלחי, אסור: