ז) בצלים שיצאו משביעית למוצאי שביעית, כיון שאיסורם רק מדרבנן מחשש שיבואו ללוקטם בשביעית עצמה, לכן אם כבר עשו כיוצא בהן – צמחו בצלים של שמינית בדומה להם, מותרין, ואם לאו, אסורין. וכן שאר הפירות של ירק, אין לוקחים אותם במוצאי שביעית, אלא משיעשו כיוצא בהן מפירות מוצאי שביעית. עשה הבכיר – כאשר צמח אותו מין במקום המבכר וממהר להצמיח פירותיו, הותר האפיל – הותרו ירקות של שביעית גם במקום שמתעכב ומאחר מלהוציא פירות, ומותר ליקח [-לקנות] ירק במוצאי שביעית מיד, כיון שדרכו של ירק לגדול מיד מן השנה החדשה, ואין חוששים שזהו ירק של שביעית:
ח) מאימתי מותר אדם ליקח לוף במוצאי שביעית, משירבה החדש, כלומר, שיהיה כבר מצוי ירק חדש ממין זה, וכדין כל הירקות:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!