יום חמישי
י' ניסן התשפ"ד
יום חמישי
י' ניסן התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זרעים: הלכות שמיטה ויובל, פרק ה, יד-טו

יד) אין בית דין פוסקין לאשה עבור מזונות שהבעל חייב לתת לה פירות שביעית, מפני שזה כמשלם חוב מפירות שביעית. אבל ניזונת היא מפירות שביעית של בעלה, כיון שבאופן זה אין נראה הדבר כפרעון חוב:
טו) אין אוספין פירות שביעית כשהן עדיין בוסר, שנאמר 'תאכלו את תבואתה', ללמד שאינה נאכלת עד שתעשה תבואה. אבל אוכל מהן מעט בשדה, כשהם עדיין פגין, כדרך שאוכל בשאר שני שבוע. ולא יכניס אותם לאכול בתוך ביתו, עד שיגיעו לעונת המעשרות, שאז הם ראויים לאכילה:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)