יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד
יום שישי
י"ט אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

ספר זרעים: הלכות שמיטה ויובל, פרק ה, כב-כג

כב) הצורר תבלין של שביעית בתוך בד ונותן לתוך התבשיל, כדי שיתן טעם בתבשיל אך לא יתערב בו, אם בטל טעמן של התבלין עצמו, הרי אלו מותרין לכל דבר, ככל מאכל לאחר שנפסל מאכילה, ואם נשאר בהן טעם, עדיין הם בקדושת שביעית:
כג) אין נותנין תבן וקש של שביעית לא לתוך הכר, ולא לתוך הטיט, ואם נתן, אף שעבר איסור, הרי זה כמבוער, ואינו חייב להוציאו משם. תנור שהסיקוהו בתבן ובקש של שביעית, אסור ליהנות מאותו היסק, ולכן יוצן – יש לצננו תחילה, ואז מותר לחזור ולהסיקו בהיתר ולהשתמש בו. ומשתרד רביעה שנייה במוצאי שביעית, נהנין ושורפין בתבן ובקש של שביעית:

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!

 

"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת, שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה". (הקדמת הרמב"ם)