ספר נשים: הלכות גירושין, פרק יב
יז) וכן הפסול לעדות בעבירה מן התורה שעבר עליה, דינו כגוי, שאם בא להעיד באשה שמת בעלה, אינו נאמן, ואם היה מסיח לפי תומו, נאמן, שאין זה פחות מן הגוי. אבל אדם הפסול לעדות מדבריהם – מדרבנן, נאמן לעדות אשה גם כשכוונתו לשם עדות.
יח) בא עד אחד והעיד שמת בעלה, והתירוה להנשא על פיו, ואחר כך בא עד אחר והכחיש את הראשון ואמר לא מת, הרי זו לא תצא מהתירה שהותרה על ידי העד הראשון, ותנשא, לפי שעד אחד בעדות אשה הרי הוא כשני עדים בשאר עדיות, ואין דבריו של אחד במקום שנים.
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
