ספר נשים: הלכות יבום וחליצה, פרק ז
כב) כל מקום שאמרנו בהלכות אלו 'שתי אחיות', אין זה בדוקא, אלא אחת (-בין) אם היו אלו שתי אחיות ממש, או שהיו אלו אשה ובתה, או אשה ובת בתה, וכיוצא בהן, ענין הדברים שהן שתי נשים שהאחת מהן אסורה באיסור ערוה להנשא יחד עם האחרת, ואי אפשר לישא שתיהן משום איסור ערוה. וכן כל מקום שאמרנו 'אחות אשתו' או 'אחות יבמתו', אין זה אחות בדוקא, אלא אחד (-בין) אחותה או אמה או בתה, וענין הדברים הוא שזו אחת מקרובותיה שהן ערוה עמה:
שימו לב: כשם שאין פוסקים הלכה מהמשנה או מהגמרא, כך אין לפסוק הלכה למעשה מתוך דברי הרמב"ם, אלא לאחר העיון בדברי הפוסקים האחרונים!
"יְהֵא חִיבּוּר זֶה מִקְבָּץ לְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה כֻּלָּהּ, עִם הַתַּקָּנוֹת, וְהַמִּנְהָגוֹת, וְהַגְּזֵרוֹת,
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
שֶׁנַּעֲשׂוּ מִיְּמוֹת מֹשֶׁה רַבֵּינוּ וְעַד חִבּוּר הַגְּמָרָא... לְפִיכָךְ קָרָאתִי שֵׁם חִיבּוּר זֶה מִשְׁנֶה תּוֹרָה".
(הקדמת הרמב"ם)
