עניני גמילות חסדים / פרק ז
הנמנע מלגמול חסד עם חבירו העני, צריך לפחד מאד שמא אותו עני יקרא עליו אל ה', כמו שנאמר 'וקרא עליך אל ה' והיה בך חטא', ודבר זה יכול לגרום שיתהפך לגמרי מצבו של העשיר, וכמו שאמרו חז"ל, בשעה שהעני בא אל העשיר ואומר לו 'פרנסני' והיינו בנתינת מתנה או הלואה, שיוכל לפרנס את עצמו), אם נותן לו – מוטב, ואם אינו נותן לו, על זה נאמר 'עשיר ורש נפגשו, עושה כולם ה", מי שעשה את זה עשיר – עושה אותו עני, ומי שעשה אותו עני – עושה אותו עשיר. וכך דרשו את הפסוק 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל, ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל', והיינו שכשאין העשיר גומל חסד בממונו עם אחיו העניים, והיה מקיים בזה מצוה דאורייתא, וגם לא היה מפסיד ממון – כיון שהיה הממון חוזר אליו בכפל כפליים, תחת זאת נלקח ממנו כל ממונו בידי הגויים, ואינו יכול להוציאו מידם.
ואף אם הוא עושה מעט צדקה וחסד, אם אינו עושה כפי כוחו ויכולתו, גם כן עלול להיות שיהיה ממונו כלה מחמת זה. ואפילו ממון אחרים המעורב בממונו יכול להינזק מחמתו.
