עניני גמילות חסדים / פרק י
ש בני אדם שנמנעים מלהלוות ממון לחבריהם מחמת מידת צרות עין שיש בהם, שעינם צרה מלהנות אחרים מנכסיהם, וזו מידה גרועה עד מאד, כי היא גורמת לאדם להימנע מצדקה וגמילות חסדים, וגם מונע את עצמו על ידי זה ממידת החמלה והרחמים, ואוטם אוזנו מזעקת דל.
ובדרך כלל, אדם שהוא צר עין – נמנע לגמרי ממידת הרחמים, וכל כוחו הוא רק להרבות נכסים לעצמו, ולא יעשה שום דבר לתועלת חברו, אם לא שתהיה לו מכך טובה. וכבר כתבו הראשונים, כי מידת הקמצנות היא מחיצה של ברזל המפסיקה בין האדם לבין הברכה, ועל ידי זה מסיר מעל עצמו רחמי שמים, כמו שאמרו חז"ל, כל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים, וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמים עליו מן השמים.
