עניני גמילות חסדים / פרק יא
גם אם אירע לאדם שהיה צריך לטרוח ולחזר אחר הלוה שיפרע לו את חובו, לא ימנע מחמת כן מלהלוות. וילמד מהעוסק בסחורה, שגם הוא צריך לטרוח לחזר אחר לקוחותיו שיפרעו לו את הקפותיהם, ואף על פי כן אינו מעלה בדעתו להפסיק לסחור, ביודעו שמסחורה זו הוא מתפרנס. וכמו כן ידוע שבכל סחורה יש לאדם אחוז מסוים של הפסדים, ומכל מקום אינו נמנע מלסחור, וכל שכן שב'סחורה' של חיי העולם הבא לא ימנע האדם מלעסוק, אף אם יש לו לעיתים הפסדים.
ויתירה מזאת, הרי הסוחר העוסק בגביית חובותיו אינו מרויח בטרחתו ממון נוסף יותר מהקרן של החוב עצמו, ואילו המלוה שנאלץ לטרוח בגביית החוב, נמצא שהתווספה לו טירחה מחמת קיום המצוה, ובודאי יקבל שכר טוב מאת ה' גם על טירחה זו שהתווספה עליו.
ובאמת יש סיבות רבות ושונות לפיתויי היצר הרע למנוע מהאדם קיום מצוה חשובה זו, והכלל בזה שיתבונן על מצוה זו לכל הפחות כשאר עסקי העולם הזה, שאין האדם מתעצל בהם, ויתקיים בו הפסוק 'אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה' ודעת אלקים תמצא'.
