עניני גמילות חסדים / פרק יד
מעלה גדולה יש לקבוצה של אנשים המפקידים ממון בקופה משותפת לצורך הלואה לאחרים, ויש בזה מעלה גדולה יותר מאדם פרטי המלוה את ממונו. שהרי אמרו חז"ל שאין דומה מועטים העושים את המצוה למרובים העושים את המצוה, ואף שמחמת שהם מרובים נמצא שכל אחד מהם משתתף בחלק קטן בכל הלואה, מכל מקום הקב"ה מחשיב לכל אחד כאילו הוא לבדו היה המלוה, כיון שלולא השתתפותו לא היתה ההלואה יוצאת לפועל. ועוד, שמצוה זו יכולה להתקיים אפילו כשהוא טרוד בעסקיו או ישן על מיטתו, כיון שיש מי שעוסק בגמילות חסדים על ידי ממונו. ועוד, שאם משאיר מעות בקופת גמ"ח להלוות לאחרים, אף לאחר מותו מתרבים זכויותיו בכל מצוה הנעשית בממונו, וגם כשכבר יישב בגן עדן יתווסף לו נועם ואור על נפשו בזכות מצוה זו המתקיימת על ידו בעולם הזה.
