פסקי הלכות, מסכת מגילה, פרק ראשון (א)
א. מצוות קריאת המגילה מתקיימת בתאריכים שונים בחודש אדר. בני כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון, קוראים בט"ו. בני הערים שאינן מוקפות חומה, קוראים בי"ד. וגם בני הכפרים וכדומה אינם מקדימים קריאתם לימים אחרים בשבוע, הואיל ועיני העניים נשואות למעות פורים שמחלקים בימים של קריאת המגילה, אלא קוראים אותה רק בי"ד או בט"ו.
ב. העיר שושן הבירה, אף שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, קוראים בה בט"ו, כיון שבה היה עיקר הנס, שנתנו לבני העיר שושן להרוג באויביהם גם בי"ד, ונחו בט"ו.
ג. כאשר חל י"ד באדר בשבת, בני הערים הגדולות, שאינן מוקפות חומה, מקדימים לקרוא ביום חמישי.
ד. כל מקום הסמוך לכרך בשיעור מיל, ורואים ממנו את הכרך, דינו ככרך, וקוראים בו בט"ו.
ה. כרך שדרו בו בני אדם תחילה ואחר כך הקיפוהו חומה, דינו כעיר שאינה מוקפת חומה.
ו. כרך שהיה מוקף חומה בזמן יהושע בן נון, אף שעתה אין לו חומה, דינו ככרך המוקף חומה עתה.
ז. משפחות כהונה ולויה שהגיע זמנם לעבוד בבית המקדש, וכן ישראלים שהגיע זמנם להיות ב'מעמדם', קוראים תחילה את המגילה ואחר כך הולכים לעבוד.
ח. מבטלים תלמוד תורה כדי לשמוע קריאת המגילה.
ט. היו לפני האדם תלמוד תורה ומת מצוה, או עבודת הקרבנות ומת מצוה, או קריאת המגילה ומת מצוה, יקדים לטפל במת מצוה.
י. מבטלים תלמוד תורה להוצאת המת ולהכנסת כלה.
יא. נשים חייבות בקריאת המגילה, שאף הן היו באותו הנס.
יב. חייב אדם לקרוא את המגילה בליל פורים, וחוזר וקורא אותה ביום.
יג. חל ט"ו באדר בשבת, בני הכרכים אינם קוראים את המגילה בו ביום, מחשש שיבואו לטלטלה ברשות הרבים, אבל עוסקים בהלכות הפורים באותה השבת.
יד. משה רבינו תיקן לישראל שיהיו שואלים ודורשים בהלכות המועדים בזמנים המתאימים הם. הלכות פסח בפסח, עצרת בעצרת, וחג בחג.
טו. אין מצוות לולב, שופר ומגילה דוחה את איסור מוקצה בשבת, כיון שאין בני חוץ לארץ בקיאים בקביעות החודש, והרי זה כספק מצוה, שאינו דוחה איסור ודאי דרבנן.
טז. כאשר קוראים את המגילה בזמנה, קורא אותה אפילו יחיד. אך כאשר חל י"ד או ט"ו בשבת וקוראים אותה בערב שבת, אינה נקראת אלא בעשרה.
יז. הקורא את המגילה מתוך ספר 'כתובים', אם עשה כן ביחידות, יצא. ובציבור, לא יצא, עד שיקרא מתוך מגילה הכתובה בפני עצמה.
יח. הקורא את המגילה, פושט אותה כאיגרת בעת הקריאה, ואינו גוללה כספר תורה.
יט. אף שיש מקרים שבהם מקדימים את קריאת המגילה קודם י"ד, לעולם אין מאחרים את קריאתה אחר ט"ו.
כ. כשחל פורים בשבת, מאחרים את סעודת פורים לאחר השבת. וכן בסעודת ראש חדש, וב'יום טוב' של הבאת עצי הכהנים על ידי משפחות מסוימות, שדוחים אותם לאחר השבת. וכן בקרבן חגיגה, וכן במצוות 'הקהל', שאם חל זמנם בשבת, דוחים אותם לאחר השבת.
כא. תינוק שנולד בין השמשות, דוחים את יום מילתו לאחר היום השמיני, מספק.
כב. אם חל תשעה באב להיות בשבת, דוחים את התענית ליום ראשון.
כג. בשנה מעוברת, קוראים את המגילה באדר שני.
כד. בין אדר ראשון ובין אדר שני, אסורים בהספד ותענית.
כה. מצוות משלוח מנות צריכה להיעשות על ידי שליחת שתי מנות לאדם אחד, לכל הפחות.
כו. מצוות מתנות לאביונים נעשית על ידי נתינת שתי מתנות לשני אביונים, מתנה אחת לכל אביון.
כז. מי שאין לו ממון לקיום מצוות משלוח מנות, יכול להחליף את סעודתו עם חבירו, ולקיים בכך מצוה זו.
כח. חייב אדם לשתות יין ולהתבסם בפורים עד שלא ידע בין ברוך מרדכי לארור המן.
כט. סעודת פורים צריכה להאכל ביום, ואם אכלה בלילה, לא יצא ידי חובתו.
ל. שני ימי הפורים אסורים בכל מקום בהספד ובתענית, אך מותרים הם בעשיית מלאכה.
חִבֵּר הֲלָכוֹת כְּמוֹ תַּלְמוּד קָטָן, וּמִימוֹת רַב הַאי לֹא נִמְצָא כָּמוֹהוּ גָּדוֹל בְּחָכְמָה."
(ספר יוחסין)
