יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

פרק חמישי, א-ג

הלכות תשובה  /  פרק חמישי

א) רשות לכל אדם נתונה, אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק, הרשות בידו. ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע, הרשות בידו. הוא הביאור של מה שכתוב בתורה 'הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע', כלומר, הן מין זה של אדם היה יחיד בעולם, ואין מין שני דומה לו בזה הענין, שיהא הוא מעצמו בדעתו ובמחשבתו יודע הטוב והרע, ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע, וכיון שכן הוא 'פן ישלח ידו'.
ב) אל יעבור במחשבתך דבר זה שאומרים טפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל, שהקדוש ברוך הוא גוזר על האדם מתחלת ברייתו להיות צדיק או רשע, אין הדבר כן, אלא כל אדם ראוי לו להיות צדיק כמשה רבינו או רשע כירבעם בן נבט, או חכם או סכל [-להתנהג בחכמה או בסיכלות], או רחמן או אכזרי, או כילי או שוע [-קמצן או נדיב], וכן שאר כל הדעות, ואין לו מי שיכפהו על אחד הדברים, ולא גוזר עליו, ולא מי שמושכו לאחד משני הדרכים, אלא הוא מעצמו ומדעתו נוטה לאי זו דרך שירצה. הוא שירמיהו אמר 'מפי עליון לא תצא הרעות והטוב', כלומר, אין הבורא גוזר על האדם להיות טוב ולא להיות רע, וכיון שכן הוא, נמצא זה החוטא הוא הפסיד את עצמו, ולפיכך ראוי לו לבכות ולקונן על חטאיו ועל מה שעשה לנפשו וגמלה רעה, הוא שכתוב אחריו 'מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו' וגו', וחזר ואמר, הואיל ורשותנו בידינו, ומדעתנו עשינו כל הרעות, ראוי לנו לחזור בתשובה ולעזוב רשענו שהרי גם לענין זה הרשות עתה בידינו, הוא שכתוב אחריו 'נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה אל ה" וגו'.
ג) ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר 'ראה נתתי לפניך היום את החיים', וכתיב 'ראה אנכי נותן לפניכם היום', כלומר שהרשות בידכם, וכל שיחפוץ האדם לעשות ממעשה בני האדם, עושה, בין מעשים טובים בין מעשים רעים, ומפני זה הענין נאמר 'מי יתן והיה לבבם זה להם', כלומר שאין הבורא כופה בני האדם, ולא גוזר עליהן לעשות טובה או רעה, אלא הכל מסור להם.

 

"שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ" (ירמיהו ג כב)