יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

פרק רביעי, א-ב

הלכות תשובה  /  פרק רביעי

א) ארבעה ועשרים דברים מעכבין את התשובה, בארבעה מהן טעם העיכוב הוא כיון שזהו עון גדול, והעושה אחד מהן אין הקב"ה מספיק בידו לעשות תשובה לפי [-מחמת] גודל חטאו, ואלו הן: א. המחטיא את הרבים, ובכלל עון זה גם מי שלא החטיא בקום ועשה, אלא המעכב את הרבים מלעשות מצוה. ב. והמטה את חבירו מדרך טובה לרעה, כגון מסית ומדיח. ג. הרואה את בנו יוצא לתרבות רעה ואינו ממחה בידו, הואיל ובנו ברשותו, הרי אילו מיחה בו, היה פורש, ונמצא כמחטיאו. ובכלל עון זה כל שאפשר בידו למחות באחרים, בין יחיד בין רבים, ולא מיחה, אלא יניחם בכשלונם. ד. והאומר 'אחטא, ואשוב בתשובה', ובכלל זה האומר 'אחטא, ויום הכפורים מכפר', שאין מספיקים בידו לעשות תשובה.

ב) ומהן [-מאותם עשרים וארבעה דברים] יש חמשה דברים הנועלים דרכי התשובה בפני עושיהן, ואלו הן: א. הפורש מן הצבור, לפי שבזמן שיעשו תשובה לא יהיה עמהן, ואינו זוכה עמהן בזכות שעושין. ב. והחולק על דברי חכמים, לפי שמחלוקתו גורמת לו לפרוש מהן, ואינו יודע דרכי התשובה. ג. והמלעיג על המצות, שכיון שנתבזו המצוות בעיניו, אינו רודף אחריהן ולא עושן, ואם לא יעשה מצוות, במה יזכה. ד. והמבזה רבותיו, כיון שדבר זה גורם לו לדחפו ולטרדו, כגחזי תלמידו של אלישע, ובזמן שנטרד לא ימצא מלמד ומורה לו דרך האמת. ה. והשונא את התוכחות, שהרי לא הניח לו דרך תשובה, שהתוכחה גורמת לתשובה, שבזמן שמודיעין לו לאדם חטאיו ומכלימין אותו, חוזר בתשובה, כמו שכתוב בתורה 'זכור ואל תשכח', 'ממרים הייתם', 'ולא נתן ה' לכם לב', 'עם נבל ולא חכם', וכן ישעיהו הוכיח את ישראל ואמר 'הוי גוי חוטא', 'ידע שור קונהו' 'מדעתי כי קשה אתה', וכן צוהו הא-ל להוכיח לחטאים, שנאמר 'קרא בגרון אל תחשוך', וכן כל הנביאים הוכיחו לישראל עד שחזרו בתשובה. לפיכך צריך להעמיד בכל קהל וקהל מישראל חכם גדול וזקן וירא שמים מנעוריו, ואהוב להם, שיהא מוכיח לרבים ומחזירן בתשובה, וזה ששונא את התוכחות אינו בא למוכיח, ולא שומע דבריו, לפיכך יעמוד [-ישאר] בחטאתיו שהם בעיניו מעשים טובים.

 

"שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ" (ירמיהו ג כב)