יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

פרק שלישי, יב-יד

הלכות תשובה  /  פרק שלישי

יב) שנים הם המוסרין, המוסר חבירו ביד גוי להורגו או להכותו, והמוסר ממון חבירו ביד גוי, או ביד אנס [-שודד] שהוא כגוי, ושניהם אין להם חלק לעולם הבא.

יג) מטילי אימה על הצבור שלא לשם שמים, זה הרודה צבור בחזקה, והם יראים ומפחדים ממנו, וכוונתו לכבוד עצמו, וכל חפציו שלא לכבוד שמים, כגון [-כדרך ההנהגה של] מלכי הגויים.

יד) כל אחד ואחד מעשרים וארבעה אנשים אלו שמנינו, אף על פי שהן מישראל, אין להם חלק לעולם הבא. ויש עבירות קלות מאלו, ואף על פי כן אמרו חכמים שהרגיל בהן אין להם חלק לעולם הבא, וּכְּדַי הן להתרחק מהן ולהזהר בהן, ואלו הן, המכנה שם לחבירו, והקורא לחבירו בכינויו, והמלבין פני חבירו ברבים, והמתכבד בקלון חבירו, והמבזה תלמידי חכמים, והמבזה רבותיו, והמבזה את המועדות, והמחלל את הקדשים. במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעולם הבא, כשמת בלא תשובה. אבל אם שב מרשעו, ומת והוא בעל תשובה, הרי זה מבני העולם הבא. שאין לך דבר שעומד בפני התשובה. אפילו כפר בעיקר כל ימיו, ובאחרונה שב, יש לו חלק לעולם הבא. שנאמר 'שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו'.

כל הרשעים והמומרים וכיוצא בהן, שחזרו בתשובה, בין בגלוי בין במטמוניות [-בסתר], מקבלין אותן, שנאמר 'שובו בנים שובבים', אף על פי שכלפי חוץ עדין שובב הוא, שהרי בסתר שב ולא בגלוי, מכל מקום מקבלין אותו בתשובה.

 

"שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ" (ירמיהו ג כב)