יום חמישי
י' ניסן התשפ"ד
יום חמישי
י' ניסן התשפ"ד

חיפוש בארכיון

פרק שמיני, ז-ח

ז) וְכַמָּה כָּמַּהּ דוד והתאוה לחיי העולם הבא, שנאמר 'לולא האמנתי לראות בטוב ה' בארץ חיים', כבר הודיעונו החכמים הראשונים שטובת העולם הבא אין כח באדם להשיגה על בוריה, ואין יודע גדלה ויפיה ועצמה אלא הקב"ה לבדו, ושכל הטובות שמתנבאים בהם הנביאים לישראל, אינן אלא לדברים שבגוף, שנהנין בהן ישראל לימות המשיח, בזמן שתשוב הממשלה לישראל. אבל טובת חיי העולם הבא, אין לה ערך ודמיון, ולא דמוה הנביאים, כדי שלא יפחתו אותה בדמיון. הוא שישעיהו אמר 'עין לא ראתה אלקים זולתך, יעשה למחכה לו', כלומר, הטובה שלא ראתה אותה עין נביא, ולא ראה אותה אלא אלקים, עשה אותה האלקים לאדם שמחכה לו. אמרו חכמים, כל הנביאים כולן לא ניבאו אלא לימות המשיח, אבל העולם הבא עין לא ראתה אלקים זולתך.

ח) זה שקראו אותו חכמים 'העולם הבא' לא מפני שאינו מצוי עתה, וזה העולם אובד, ואחר כך יבא אותו העולם שמכנים אותו 'עולם הבא', אין הדבר כן, אלא אותו עולם הרי הוא מצוי ועומד, שנאמר 'אשר צפנת ליראיך פעלת' וגו', ולא קראוהו 'עולם הבא' אלא מפני שאותן החיים באין לו לאדם אחר חיי העולם הזה שאנו קיימים בו בגוף ונפש, וזהו – והעולם הזה, הוא הנמצא לכל אדם בראשונה, ואחר כך בא לחיי העולם הבא.

 

"שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ" (ירמיהו ג כב)