ב. לפעמים עוברים במניעת ההלואה גם באיסור 'לא תיקום', כגון ראובן שביקש משמעון טובה בענין השאלת ממון וכדומה, ולא היטיב לו, ואחר כך בא שמעון ומבקש מראובן שילוה לו ממון, ואם נמנע ראובן מלהלוותו מחמת אותו מעשה, הרי עובר ב'לא תיקום'. וכל שכן אם מחמת שנאתו אליו הוא מפרסם עליו שאי אפשר לסמוך עליו בהלואת ממון, הרי מלבד איסור נקימה הוא עובר גם באיסור לשון הרע, שהרי הוא יורד לחייו ממש. ואפילו אם מלוה לו, אלא שמוסיף ואומר לו 'איני כמותך שלא היטבת עימי', הרי הוא עובר ב'לא תיטור', אלא ילוה לו בלב שלם, וימחה מדעתו לגמרי את מה שלא היטיב עמו הלה בעבר, ויתבונן שכל דברי העולם הזה הם הבל, ואין כדאי לנקום ולנטור עליהם.
