ד. מצוות עשה נוספת שמבטל האדם הנמנע מלהלוות לחבירו, והיא העיקרית בענין זה, והיא מצוה מיוחדת שנאמרה על הלואה, שנאמר 'אם כסף תלוה את עמי את העני עמך', ואמרו חז"ל שלשון 'אם' אינה רשות אלא חובה, שחייב האדם להלוות לעני בשעת דוחקו. וכפלה התורה אזהרה זו וכתבה 'והעבט תעביטנו', וזו גם כן מצוה על הלואה.