שיעור 10, ספר דברי הימים א, פרק ב, כד-מא
כד וְאַחַ֥ר מוֹת־חֶצְר֖וֹן בְּכָלֵ֣ב אֶפְרָ֑תָה וְאֵ֤שֶׁת חֶצְרוֹן֙ אֲבִיָּ֔ה וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶת־אַשְׁח֖וּר אֲבִ֥י תְקֽוֹעַ׃ כה וַיִּֽהְי֧וּ בְנֵֽי־יְרַחְמְאֵ֛ל בְּכ֥וֹר חֶצְר֖וֹן הַבְּכ֣וֹר ׀ רָ֑ם וּבוּנָ֥ה וָאֹ֛רֶן וָאֹ֖צֶם אֲחִיָּֽה׃ כו וַתְּהִ֨י אִשָּׁ֥ה אַחֶ֛רֶת לִֽירַחְמְאֵ֖ל וּשְׁמָ֣הּ עֲטָרָ֑ה הִ֖יא אֵ֥ם אוֹנָֽם׃ כז וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵי־רָ֖ם בְּכ֣וֹר יְרַחְמְאֵ֑ל מַ֥עַץ וְיָמִ֖ין וָעֵֽקֶר׃ כח וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־אוֹנָ֖ם שַׁמַּ֣י וְיָדָ֑ע וּבְנֵ֣י שַׁמַּ֔י נָדָ֖ב וַֽאֲבִישֽׁוּר׃ כט וְשֵׁ֛ם אֵ֥שֶׁת אֲבִישׁ֖וּר אֲבִיהָ֑יִל וַתֵּ֣לֶד ל֔וֹ אֶת־אַחְבָּ֖ן וְאֶת־מוֹלִֽיד׃ ל וּבְנֵ֥י נָדָ֖ב סֶ֣לֶד וְאַפָּ֑יִם וַיָּ֥מָת סֶ֖לֶד לֹ֥א בָנִֽים׃ לא וּבְנֵ֥י אַפַּ֖יִם יִשְׁעִ֑י וּבְנֵ֤י יִשְׁעִי֙ שֵׁשָׁ֔ן וּבְנֵ֥י שֵׁשָׁ֖ן אַחְלָֽי׃ לב וּבְנֵ֤י יָדָע֙ אֲחִ֣י שַׁמַּ֔י יֶ֖תֶר וְיֽוֹנָתָ֑ן וַיָּ֥מָת יֶ֖תֶר לֹ֥א בָנִֽים׃ לג וּבְנֵ֥י יֽוֹנָתָ֖ן פֶּ֣לֶת וְזָזָ֑א אֵ֥לֶּה הָי֖וּ בְּנֵ֥י יְרַחְמְאֵֽל׃ לד וְלֹֽא־הָיָ֧ה לְשֵׁשָׁ֛ן בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנ֑וֹת וּלְשֵׁשָׁ֛ן עֶ֥בֶד מִצְרִ֖י וּשְׁמ֥וֹ יַרְחָֽע׃ לה וַיִּתֵּ֨ן שֵׁשָׁ֧ן אֶת־בִּתּ֛וֹ לְיַרְחָ֥ע עַבְדּ֖וֹ לְאִשָּׁ֑ה וַתֵּ֥לֶד ל֖וֹ אֶת־עַתָּֽי׃ לו וְעַתַּי֙ הֹלִ֣יד אֶת־נָתָ֔ן וְנָתָ֖ן הוֹלִ֥יד אֶת־זָבָֽד׃ לז וְזָבָד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־אֶפְלָ֔ל וְאֶפְלָ֖ל הוֹלִ֥יד אֶת־עוֹבֵֽד׃ לח וְעוֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יֵה֔וּא וְיֵה֖וּא הֹלִ֥יד אֶת־עֲזַרְיָֽה׃ לט וַֽעֲזַרְיָה֙ הֹלִ֣יד אֶת־חָ֔לֶץ וְחֶ֖לֶץ הֹלִ֥יד אֶת־אֶלְעָשָֽׂה׃ מ וְאֶלְעָשָׂה֙ הֹלִ֣יד אֶת־סִֽסְמָ֔י וְסִֽסְמַ֖י הֹלִ֥יד אֶת־שַׁלּֽוּם׃ מא וְשַׁלּוּם֙ הוֹלִ֣יד אֶת־יְקַמְיָ֔ה וִֽיקַמְיָ֖ה הֹלִ֥יד אֶת־אֱלִֽישָׁמָֽע׃
֍ ֍ ֍
(כד) וְאַחַר מוֹת חֶצְרוֹן – מות חצרון היה באותו זמן אשר בְּכָלֵב אֶפְרָתָה – באותו זמן שלקח כלב את אפרת לאשה [כמבואר לעיל פסוק י"ט], וְאֵשֶׁת חֶצְרוֹן היה שמה אֲבִיָּה, ומיד לאחר מכן מת חצרון, וַתֵּלֶד לוֹ אביה לאחר מותו אֶת אַשְׁחוּר אֲבִי תְקוֹעַ, וכיון שמת אביו גידלו כלב ואפרת אשתו את אשחור, והיה נחשב כאחד מבניהם.
(כה) וַיִּהְיוּ בְנֵי יְרַחְמְאֵל בְּכוֹר חֶצְרוֹן, הַבְּכוֹר של ירחמאל שמו רָם, וּבוּנָה, וָאֹרֶן, וָאֹצֶם אֲחִיָּה.
(כו) וַתְּהִי אִשָּׁה אַחֶרֶת לִירַחְמְאֵל, והיא היתה אשת יפת תואר שנשבתה במלחמה מבין הגויים, וּשְׁמָהּ עֲטָרָה, הִיא אֵם אוֹנָם [וכיון שלקח אשה מזרע הגויים, ומזרעו היה ששן שנתן את בתו לירחע עבדו המצרי, כמובא להלן (פסוק ל"ה), יצא מהם לאחר דורות רבים ישמעאל בן נתניה, שהרג את גדליה בן אחיקם, לאחר חורבן בית המקדש הראשון].
(כז) וַיִּהְיוּ בְנֵי רָם בְּכוֹר יְרַחְמְאֵל, מַעַץ, וְיָמִין, וָעֵקֶר.
(כח) וַיִּהְיוּ בְנֵי אוֹנָם, שַׁמַּי, וְיָדָע. וּבְנֵי שַׁמַּי, נָדָב וַאֲבִישׁוּר.
(כט) וְשֵׁם אֵשֶׁת אֲבִישׁוּר, אֲבִיהָיִל, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת אַחְבָּן וְאֶת מוֹלִיד.
(ל) וּבְנֵי נָדָב סֶלֶד וְאַפָּיִם, וַיָּמָת סֶלֶד לֹא בָנִים – מחוסר בנים.
(לא) וּבְנֵי אַפַּיִם, יִשְׁעִי. וּבְנֵי יִשְׁעִי, שֵׁשָׁן. וּבְנֵי שֵׁשָׁן, אַחְלָי.
(לב) וּבְנֵי יָדָע אֲחִי שַׁמַּי, יֶתֶר וְיוֹנָתָן. וַיָּמָת יֶתֶר לֹא בָנִים – מחוסר בנים.
(לג) וּבְנֵי יוֹנָתָן, פֶּלֶת וְזָזָא. אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי יְרַחְמְאֵל המיוחסים אליו, כיון שעטרה אם אונם, הגם שהיתה נכרית אשת יפת תואר, התגיירה קודם שילדה אותם.
(לד) וְלֹא הָיָה לְשֵׁשָׁן בָּנִים באותו זמן, כִּי אִם בָּנוֹת [אך לאחר זמן נולדו בנים לששן, כמבואר לעיל (פסוק ל"א), וּלְשֵׁשָׁן עֶבֶד מִצְרִי וּשְׁמוֹ יַרְחָע.
(לה) וַיִּתֵּן שֵׁשָׁן אֶת בִּתּוֹ לְיַרְחָע עַבְדּוֹ המצרי לְאִשָּׁה, ואמנם במה שהיה עבד לא היה חטא, כיון שבכך שהשיא לו את בתו הוציאו לחירות, אך החטא היה בכך שהיה מצרי, ומצרי אסור לבוא בקהל ה' ולישא בת ישראל עד דור רביעי, וַתֵּלֶד לוֹ אֶת עַתָּי.
(לו) וְעַתַּי הֹלִיד אֶת נָתָן, וְנָתָן הוֹלִיד אֶת זָבָד.
(לז) וְזָבָד הוֹלִיד אֶת אֶפְלָל, וְאֶפְלָל הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד.
(לח) וְעוֹבֵד הוֹלִיד אֶת יֵהוּא, וְיֵהוּא הֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה.
(לט) וַעֲזַרְיָה הֹלִיד אֶת חָלֶץ, וְחֶלֶץ הֹלִיד אֶת אֶלְעָשָׂה.
(מ) וְאֶלְעָשָׂה הֹלִיד אֶת סִסְמָי, וְסִסְמַי הֹלִיד אֶת שַׁלּוּם.
(מא) וְשַׁלּוּם הוֹלִיד אֶת יְקַמְיָה, וִיקַמְיָה הֹלִיד אֶת אֱלִישָׁמָע.
