שיעור 101, ספר דניאל, פרק יא, ז-ט

ז וְעָמַ֛ד מִנֵּ֥צֶר שָֽׁרָשֶׁ֖יהָ כַּנּ֑וֹ וְיָבֹ֣א אֶל־הַחַ֗יִל וְיָבֹא֙ בְּמָעוֹז֙ מֶ֣לֶךְ הַצָּפ֔וֹן וְעָשָׂ֥ה בָהֶ֖ם וְהֶֽחֱזִֽיק׃ ח וְגַ֣ם אֱֽלֹהֵיהֶ֡ם עִם־נְסִֽכֵיהֶם֩ עִם־כְּלֵ֨י חֶמְדָּתָ֜ם כֶּ֧סֶף וְזָהָ֛ב בַּשְּׁבִ֖י יָבִ֣א מִצְרָ֑יִם וְהוּא֙ שָׁנִ֣ים יַֽעֲמֹ֔ד מִמֶּ֖לֶךְ הַצָּפֽוֹן׃ ט וּבָ֗א בְּמַלְכוּת֙ מֶ֣לֶךְ הַנֶּ֔גֶב וְשָׁ֖ב אֶל־אַדְמָתֽוֹ׃

֍           ֍            ֍

(ז) לאחר שמת מלך הנגב, ונהרגה בתו, וְעָמַד מִנֵּצֶר שָׁרָשֶׁיהָ כַּנּוֹ – עמד המלך החדש מבית אביה של בת מלך הנגב, והיה הוא אחיה, ועמד על 'כנו', כלומר, על מקומו של אביו, המלך הקודם, וְיָבֹא אֶל הַחַיִל – ובא יחד עם אנשי החיל של אומות אחרות לנקום את דם אחותו שנהרגה, והרג את אשתו הראשונה של מלך הצפון ואת בנה, וְיָבֹא בְּמָעוֹז [במבצריו של] מֶלֶךְ הַצָּפוֹן, וְעָשָׂה בָהֶם וְהֶחֱזִיק – נלחם בו וכבש מידיו חלק מארצותיו.

(ח) וְגַם אֱלֹהֵיהֶם עִם נְסִכֵיהֶם – מלכיהם, עִם כְּלֵי חֶמְדָּתָם, כֶּסֶף וְזָהָב בַּשְּׁבִי יָבִא אל מִצְרָיִם, וְהוּא שָׁנִים יַעֲמֹד – שנתיים עמד מלך הנגב במנוחה מִמֶּלֶךְ הַצָּפוֹן.

(ט) וּבָא לאחר אותם שנתיים מלך הצפון להלחם בְּמַלְכוּת מֶלֶךְ הַנֶּגֶב, ולאחר שהשיב לידיו את ארצות סוריה בא בצי גדול של אניות להלחם במלך הנגב, אבל רוח סערה שברה את כל אניותיו, וְשָׁב מלך הצפון לבדו בחרפה אֶל אַדְמָתוֹ.