יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 104, ספר משלי, פרק י, כט-ל

 

כט מָע֣וֹז לַ֭תֹּם דֶּ֣רֶךְ יְהוָ֑ה וּ֝מְחִתָּ֗ה לְפֹ֣עֲלֵי אָֽוֶן׃ ל צַ֭דִּיק לְעוֹלָ֣ם בַּל־יִמּ֑וֹט וּ֝רְשָׁעִ֗ים לֹ֣א יִשְׁכְּנוּ־אָֽרֶץ׃

 

֍             ֍              ֍

 

(כט) מָעוֹז לַתֹּם דֶּרֶךְ ה' – דרכו של ה' בהנהגת העולם, שהיא בחסד ואמת, צדקה ורחמים, היא המעוז והמבצר לאדם התמים ההולך בדרכים אלו, כי בראותו שהוא הולך בדרכי ה' יתחזק בנפשו ובהנהגתו, וּמְחִתָּה לְפֹעֲלֵי אָוֶן – אך לפועלי האוון זו נפילה ושבר, כי דרכיהם הרעות הן בהיפך מדרך ה', ובהיפך מקיום העולם.

(ל) צַדִּיק, לְעוֹלָם בַּל יִמּוֹט – גם אם תהיה לו התמוטטות זמנית הבאה מחמת סיבה צדדית, כמו עמידה במקום מדרון או חולשה, לא יתמוטט לעולם, כי נפילתו היא מחמת סיבה חיצונית, ולא תהיה נפילתו תמידית, אלא "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם" (פרק כ"ד פסוק ט"ז), וּרְשָׁעִים, לֹא יִשְׁכְּנוּ אָרֶץ – גם אם תהיה עמידתם על ה'ארץ', מקום חזק ובטוח, לא ישכנו בה בתמידות, כי הארץ תנער אותם מעליה מחמת מעשיהם הרעים.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)