שיעור 105, ספר דניאל, פרק יא, כ-כב

כ וְעָמַ֧ד עַל־כַּנּ֛וֹ מַֽעֲבִ֥יר נוֹגֵ֖שׂ הֶ֣דֶר מַלְכ֑וּת וּבְיָמִ֤ים אֲחָדִים֙ יִשָּׁבֵ֔ר וְלֹ֥א בְאַפַּ֖יִם וְלֹ֥א בְמִלְחָמָֽה׃ כא וְעָמַ֤ד עַל־כַּנּוֹ֙ נִבְזֶ֔ה וְלֹֽא־נָתְנ֥וּ עָלָ֖יו ה֣וֹד מַלְכ֑וּת וּבָ֣א בְשַׁלְוָ֔ה וְהֶֽחֱזִ֥יק מַלְכ֖וּת בַּֽחֲלַקְלַקּֽוֹת׃ כב וּזְרֹע֥וֹת הַשֶּׁ֛טֶף יִשָּֽׁטְפ֥וּ מִלְּפָנָ֖יו וְיִשָּׁבֵ֑רוּ וְגַ֖ם נְגִ֥יד בְּרִֽית׃

֍           ֍            ֍

(כ) לאחר שמת אנטיוכוס הגדול מלך הצפון, וְעָמַד עַל כַּנּוֹ – ימלוך תחתיו בנו, מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת – וכל הדר מלכותו היה בכך שהיה עובר בין הערים ונוגש מהם את המס, והיו העם אומרים עליו כן בדרך הלצה, כביכול זהו כל הדר מלכותו, כיון שלא עשה בשנות מלכותו שום מלחמה או דבר אחר גדול, אלא רק היה גובה את המס מהעם, לתת לרומאים את מה שהתחייב להם. וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר, כי קשרו עליו עבדיו והרגוהו, וְלֹא בְאַפַּיִם – לא היה לו כעס על ידי מרידה פנימית, וְלֹא בְמִלְחָמָה עם אויב חיצוני, אלא על ידי סם המות ששמו עבדיו במאכליו.

(כא) וְעָמַד עַל כַּנּוֹ – מָלַךְ תחתיו מֶלֶךְ נִבְזֶה, והוא אנטיוכוס הרשע, שהיה בזוי במידותיו ובזוי במעשיו, וְלֹא נָתְנוּ עָלָיו הוֹד מַלְכוּת, כי אחיו הגדול היה ראוי למלכות, ולאחר שמת אחיו הגדול היה בנו של אותו אח צריך לרשת את מלכותו, ואנטיוכוס הרשע בעצמו היה באותה שעה ברומא, וּבָא משם בְשַׁלְוָה, וְהֶחֱזִיק במַלְכוּת בַּחֲלַקְלַקּוֹת, על ידי שפיתה את גדולי ושרי המדינה שיבחרו בו למלך.

(כב) וּזְרֹעוֹת הַשֶּׁטֶף יִשָּׁטְפוּ מִלְּפָנָיו וְיִשָּׁבֵרוּ – חיילי כל העמים נשברו לפניו במלחמה, וְגַם נְגִיד בְּרִית – מלך הנגב היה בברית עמו.