א מַשָּׂ֖א צֹ֑ר הֵילִ֣ילוּ ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ כִּֽי־שֻׁדַּ֤ד מִבַּ֨יִת֙ מִבּ֔וֹא מֵאֶ֥רֶץ כִּתִּ֖ים נִגְלָה־לָֽמוֹ׃ ב דֹּ֖מּוּ יֹ֣שְׁבֵי אִ֑י סֹחֵ֥ר צִיד֛וֹן עֹבֵ֥ר יָ֖ם מִלְאֽוּךְ׃ ג וּבְמַ֤יִם רַבִּים֙ זֶ֣רַע שִׁחֹ֔ר קְצִ֥יר יְא֖וֹר תְּבֽוּאָתָ֑הּ וַתְּהִ֖י סְחַ֥ר גּוֹיִֽם׃
֍ ֍ ֍
(א) מַשָּׂא צֹר – נבואה שנאמרה על נפילת העיר צור בידי נבוכדנצר, הֵילִילוּ אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ – תייללו ותבכו, הבאים באניות מתרשיש, שהיו בקשרי מסחר עם צור, כִּי שֻׁדַּד מִבַּיִת – נשדדה העיר צור ונחרבה מהיות בה אפילו בית, שתוכלו לנוח בו בבואכם, מִבּוֹא – ולא תוכלו אפילו לבוא אל חופי צור, כיון שלאחר שנחרבו הבתים של העיר על ידי נבוכדנצר, עלה הים והציף את כל העיר, עד שלא נשאר אפילו מקום עגינה לאניות הבאות לשם, מֵאֶרֶץ כִּתִּים נִגְלָה לָמוֹ – וכל הדברים הללו נאמרו לבאים באניות תרשיש על ידי אנשי ארץ כתים, כי הפליטים שברחו מהמלחמה בצור הלכו לארץ כיתים, ושם סיפרו לראשונה את מה שאירע בצור, ואנשי ארץ כיתים אמרו זאת לאנשי אניות תרשיש.
(ב) לאחר שנחרבה צור, הצטערו על כך יושבי צידון, שגם הם שכנו לחוף הים, כיון שהיתה להם סחורה רבה בצור, ונגרם להם הפסד גדול, אך אומר להם הנביא, דֹּמּוּ מלהתאבל ולהצטער יֹשְׁבֵי אִי סֹחֵר צִידוֹן, הרי מעתה, שנחרבה צור, יוסב אליכם כל המסחר שהיה עובר אצלה, עֹבֵר יָם מִלְאוּךְ – הרי עוברי הים ימלאוך בסחורות, ותרויחו ממון רב, יותר ממה שהפסדתם בחורבנה של צור.
(ג) וּבְמַיִם רַבִּים זֶרַע שִׁחֹר – גם יעבור דרכך היבול של יאור מצרים [המכונה 'שיחור'], שנשלח על מים רבים על איים רחוקים ומדינות רבות, קְצִיר יְאוֹר תְּבוּאָתָהּ – וממצרים נשלחים גם 'קציר יאור', שזו תבואה עם הקשים והגבעולים, הנשלחת כדי להזרע בארצות אחרות, וגם 'תבואה', שזו חטה נקיה ללא פסולת, וכל אלו יעברו דרך צידון, וַתְּהִי צידון על ידי זה למקום סְחַר גּוֹיִם – עיר מסחר לאומות רבות, ולכן אין לכם להצטער על הנזק שנגרם לכם בנפילת צור.
