ח אַשְׂכִּֽילְךָ֨ ׀ וְֽאוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי׃ ט אַל־תִּֽהְי֤וּ ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֮ אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין בְּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם בַּ֗֝ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ׃ י רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּֽיהוָ֑ה חֶ֗֝סֶד יְסֽוֹבְבֶֽנּוּ׃ יא שִׂמְח֬וּ בַֽיהוָ֣ה וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃
֍ ֍ ֍
(ח) כיון שהתבאר שהחזרה בתשובה מועילה להנצל מהצרות, מוטב יותר שלא לחכות עד שתבוא הצרה, ואומר כאילו בשם ה', אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ – בזמן שאשכיל אותך ואורה לך מה היא הדרך הנכונה ללכת בה, לא אצטרך לייסרך ביסורים לשם כך, אלא אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי – יהיה די בכך שארמוז לך בעיני כיצד עליך לנהוג.
(ט) ולכן אַל תִּהְיוּ כְּסוּס או כְּפֶרֶד, אֵין הָבִין – שאינם מבינים מה שמורים להם לעשות, ורק בְּמֶתֶג וָרֶסֶן הקשורים בו עֶדְיוֹ לִבְלוֹם – ניתן לעוצרו ולהסירו מהדרך, או לעוצרו בַּל קְרֹב אֵלֶיךָ – כדי שלא יתקרב אליך לפגוע בך במרוצתו, והרי אתה אינך כאותו סוס או פרד, וראוי שהנהגתך תהיה ברמיזת העין בלבד, ללא יסורים.
(י) ולכן, גם אם יבואו צרות או יסורים שוים לרשע ולצדיק, יהיה הבדל ביניהם, כי רַבִּים מַכְאוֹבִים לָרָשָׁע – לרשע יש מכאובים רבים, כי כל חסרון או צרה שיש לו, מכאיבה לו, וְהַבּוֹטֵחַ בַּייָ, מבין כי חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ, וגם אם יש דברים המכאיבים לו, הרי הוא מבין שתכליתם להדריכו ולהוליכו בדרך הנכונה, והרי זה חסד שה' עושה עמו ליישר את דרכו.
(יא) וכיון שכל מה שה' עושה לכם הוא לטובתכם ולהצלחתכם, שִׂמְחוּ בַייָ, וְגִילוּ צַדִּיקִים בליבכם, וְהַרְנִינוּ בקול רם כָּל יִשְׁרֵי לֵב [ה'ישרים' הם בדרגה גבוהה יותר מה'צדיקים', כי הצדיק הוא הנלחם ביצרו ומתגבר עליו, אך עדיין יש לו מלחמה פנימית עם יצרו, ואילו הישר כבר לבו ושכלו הולכים מעצמם בדרך הישרה, ואינו מסתפק ואינו נוטה כלל מדרכי ה', ולכן הצדיקים יגילו בליבם, והישרים ירננו בקול. ובמזמור הבא ימשיך לבאר ענין זה].
