ד יֵבֹ֣שׁוּ וְיִכָּֽלְמוּ֮ מְבַקְשֵׁ֪י נַ֫פְשִׁ֥י יִסֹּ֣גוּ אָח֣וֹר וְיַחְפְּר֑וּ חֹֽ֝שְׁבֵ֗י רָֽעָתִֽי׃ ה יִֽהְי֗וּ כְּמֹ֥ץ לִפְנֵי־ר֑וּחַ וּמַלְאַ֖ךְ יְהוָ֣ה דּוֹחֶֽה׃ ו יְֽהִי־דַרְכָּ֗ם חֹ֥שֶׁךְ וַֽחֲלַקְלַקֹּ֑ת וּמַלְאַ֥ךְ יְ֝הוָ֗ה רֹֽדְפָֽם׃
֍ ֍ ֍
(ד) יֵבֹשׁוּ מעצמם וְיִכָּלְמוּ מאחרים מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי הרוצים להורגני, יִסֹּגוּ אָחוֹר מעצמם [וזו יותר מ'בושה'], וְיַחְפְּרוּ מאחרים [וזו יותר מ'כלימה'] אפילו אותם שהם רק חֹשְׁבֵי רָעָתִי, ולא רצו להורגני בפועל, מכל מקום יתביישו בושה גדולה.
(ה) ועונשם יהיה גם חיצוני וגם פנימי, כי יִהְיוּ כְּמֹץ הנישא באויר לִפְנֵי רוּחַ, כך הם יֵענשו בעונש חיצוני, אך לא יהיה זה בדרך הטבע, אלא וּמַלְאַךְ יְיָ דּוֹחֶה אותם לעונשם.
(ו) ועונשם יהיה גם פנימי, כי יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת, עד שמעצמם יחליקו בחשיכה ויפלו, אך גם זה לא יהיה בדרך טבעית, אלא וּמַלְאַךְ יְיָ רֹדְפָם.
