כב לָכֵ֗ן כֹּֽה־אָמַ֤ר ה֙' אֶל־בֵּ֣ית יַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר פָּדָ֖ה אֶת־אַבְרָהָ֑ם לֹֽא־עַתָּ֤ה יֵבוֹשׁ֙ יַֽעֲקֹ֔ב וְלֹ֥א עַתָּ֖ה פָּנָ֥יו יֶֽחֱוָֽרוּ׃ כג כִּ֣י בִ֠רְאֹתוֹ יְלָדָ֞יו מַֽעֲשֵׂ֥ה יָדַ֛י בְּקִרְבּ֖וֹ יַקְדִּ֣ישֽׁוּ שְׁמִ֑י וְהִקְדִּ֨ישׁוּ֙ אֶת־קְד֣וֹשׁ יַֽעֲקֹ֔ב וְאֶת־אֱלֹהֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל יַֽעֲרִֽיצוּ׃ כד וְיָֽדְע֥וּ תֹֽעֵי־ר֖וּחַ בִּינָ֑ה וְרֽוֹגְנִ֖ים יִלְמְדוּ־לֶֽקַח׃
֍ ֍ ֍
(כב) לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב, אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם – כאשר התחיל אברהם לפרסם את אמונת ה' בעולם, ורדפוהו כל העמים עובדי הכוכבים עד שהשליכוהו לכבשן האש, וה' פדאו והצילו משם, כך יעזור ה' גם לבית יעקב לעתיד לבא, ועל ידי זה לֹא עַתָּה יֵבוֹשׁ יַעֲקֹב, בושה הבאה מחמת עצמו, שהתביישו ישראל עד עתה ממעשיהם הרעים, וְלֹא עַתָּה פָּנָיו יֶחֱוָרוּ – לא יְבֻיַּשׁ על ידי אחרים, כי עד עתה הכלימוהו העמים באומרם שה' הסיר מעליו את השגחתו.
(כג) כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו, יראה גם את מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ, כי אותותיו ומופתיו של ה' יתגלו על עם ישראל, ולא יוכלו העמים לביישו ולומר שהסיר ה' את השגחתו מישראל. וכנגד זה שעד עתה התביישו ישראל ממעשיהם הרעים, הרי עתה יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי על ידי מעשיהם הטובים, וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, כי על ידי קדושת מעשיהם יתקדש שם ה'. ועל ידי הניסים שיעשה ה' לישראל יראו הכל את יכולתו וכוחו, שהוא בלתי מוגבל, וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ.
(כד) וְיָדְעוּ תֹעֵי רוּחַ – התועים מדרכי השכל, כיון שחסרה להם הבינה להבין דבר מתוך דבר, הם יידעו אז בִּינָה, וְרוֹגְנִים – העוברים עבירות בזדון, ואינם חוקרים כלל אלא מזידים לעבור על דבר ה', יִלְמְדוּ לֶקַח – יקחו ויקבלו את דברי החכמה, להאמין בה'.
