יום שבת
כ"א תמוז התשפ"ד
יום שבת
כ"א תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 168, ספר ישעיהו, פרק ל, א-ה

א ה֣וֹי בָּנִ֤ים סֽוֹרְרִים֙ נְאֻם־ה֔' לַֽעֲשׂ֤וֹת עֵצָה֙ וְלֹ֣א מִנִּ֔י וְלִנְסֹ֥ךְ מַסֵּכָ֖ה וְלֹ֣א רוּחִ֑י לְמַ֛עַן סְפ֥וֹת חַטָּ֖את עַל־חַטָּֽאת׃ ב הַהֹֽלְכִים֙ לָרֶ֣דֶת מִצְרַ֔יִם וּפִ֖י לֹ֣א שָׁאָ֑לוּ לָעוֹז֙ בְּמָע֣וֹז פַּרְעֹ֔ה וְלַחְס֖וֹת בְּצֵ֥ל מִצְרָֽיִם׃ ג וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם מָע֥וֹז פַּרְעֹ֖ה לְבֹ֑שֶׁת וְהֶֽחָס֥וּת בְּצֵל־מִצְרַ֖יִם לִכְלִמָּֽה׃ ד כִּֽי־הָי֥וּ בְצֹ֖עַן שָׂרָ֑יו וּמַלְאָכָ֖יו חָנֵ֥ס יַגִּֽיעוּ׃ ה כֹּ֣ל הֹבִ֔אישׁ עַל־עַ֖ם לֹֽא־יוֹעִ֣ילוּ לָ֑מוֹ לֹ֤א לְעֵ֨זֶר֙ וְלֹ֣א לְהוֹעִ֔יל כִּ֥י לְבֹ֖שֶׁת וְגַם־לְחֶרְפָּֽה׃

 

֍           ֍            ֍

 

(א) הוֹי, בָּנִים סוֹרְרִים – סרים פעם אחר פעם מהדרך הישרה, נְאֻם ה', החוטאים לַעֲשׂוֹת עֵצָה, וְלֹא מִנִּי – אינה ממני, כי זו עצה נגד דבר ה' [כפי שיבואר עניינה בפסוק הבא]. וְלִנְסֹךְ מַסֵּכָה – מקבלים על עצמם מינוי ומשרה, וְלֹא רוּחִי – נגד רוח ה' ורצונו, לְמַעַן סְפוֹת – כדי להוסיף בכך חַטָּאת עַל חַטָּאת.

(ב) ומבאר עתה את שני החטאים הללו, ותחילה מבאר את ה'עצה' שהיא נגד רצון ה', הַהֹלְכִים לָרֶדֶת מִצְרַיִם, כדי לבקש עזרה וסיוע מפרעה מלך מצרים, ומתוך כך היו ביניהם כאלו שירדו לגור במצרים בקביעות, וּפִי לֹא שָׁאָלוּ, כי דבר זה הוא נגד ציווי התורה, שהזהירה שלא נשוב למצרים. וה'מסכה', המשרה שהיא נגד רוח ה', זהו מה שהלכו לָעוֹז בְּמָעוֹז פַּרְעֹה, שבאמת לא יושיע אותם כלל, וְלַחְסוֹת בְּצֵל מִצְרָיִם, שקיבלו על עצמם את מלכות מצרים, להסתופף בצל ממשלת פרעה, ולהיות לו לעבדים.

(ג) וְהָיָה לָכֶם מָעוֹז פַּרְעֹה לְבֹשֶׁת, שתתביישו מעצמכם, כי תראו שלא עזר לכם פרעה במאומה, וְהֶחָסוּת בְּצֵל מִצְרַיִם תהיה לכם לִכְלִמָּה מאחרים, שיראו הכל שהשפלתם את עצמכם להיות עבדים לפרעה ולמצרים, ללא כל תמורה.

(ד) כִּי הָיוּ ונשארו בְצֹעַן, שָׂרָיו וחייליו של פרעה, שהיו צריכים לבוא לעזרתכם, ולא זזו כלל ממקומם לבוא אליכם. וּמַלְאָכָיו – אבל השלוחים של פרעה, שבאו לגבות ממכם את המנחה ואת המס שהתחייבתם לתת לו תמורת עזרתו, חָנֵס יַגִּיעוּ – הם יבואו עד העיר תחפנחס, שלשם נשלחו המנחה והמס, ויבואו לקבלה.

(ה) כֹּל הֹבִאישׁ – את כל דברי הבושה הללו קיבלתם על עצמכם, עַל [-בעבור] עַם מצרים, אשר לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ, לֹא לְעֵזֶר – לא יועילו להיות לעזרה ממש, וְלֹא לְהוֹעִיל – ולא יועילו אפילו בכך שיגרמו לתועלת אחרת, כִּי התועלת שלהם תהיה רק לְבֹשֶׁת עבורכם, וְגַם לְחֶרְפָּה.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)