ח עַתָּ֗ה בּ֣וֹא כָתְבָ֥הּ עַל־ל֛וּחַ אִתָּ֖ם וְעַל־סֵ֣פֶר חֻקָּ֑הּ וּתְהִי֙ לְי֣וֹם אַֽחֲר֔וֹן לָעַ֖ד עַד־עוֹלָֽם׃ ט כִּ֣י עַ֤ם מְרִי֙ ה֔וּא בָּנִ֖ים כֶּֽחָשִׁ֑ים בָּנִ֕ים לֹֽא־אָב֥וּ שְׁמ֖וֹעַ תּוֹרַ֥ת הֽ'׃ י אֲשֶׁ֨ר אָֽמְר֤וּ לָֽרֹאִים֙ לֹ֣א תִרְא֔וּ וְלַ֣חֹזִ֔ים לֹ֥א תֶֽחֱזוּ־לָ֖נוּ נְכֹח֑וֹת דַּבְּרוּ־לָ֣נוּ חֲלָק֔וֹת חֲז֖וּ מַֽהֲתַלּֽוֹת׃ יא ס֚וּרוּ מִנֵּי־דֶ֔רֶךְ הַטּ֖וּ מִנֵּי־אֹ֑רַח הַשְׁבִּ֥יתוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
֍ ֍ ֍
(ח) עַתָּה בּוֹא כָתְבָהּ – כתוב את הדברים עַל לוּחַ קטן שישאר אִתָּם תמיד למזכרת, וְעַל סֵפֶר חֻקָּהּ – תחקוק את הדברים על ספר כדי שישארו הדברים לדורות רבים. ומה שיכתבו על לוח קטן, וּתְהִי לְיוֹם אַחֲרוֹן – ישאר להם הדבר עד יומם האחרון, שהוא יום המוות, ומה שיחקוק על הספר, ישאר לָעַד עַד עוֹלָם, לדורות הבאים.
(ט) כִּי עַם מְרִי הוּא, שאף אותם שמאמינים בה' מחליפים וממירים את מצוות ה' בשביל תאוות ליבם, והגרועים מהם הם אותם שהם בָּנִים כֶּחָשִׁים, המכחישים לגמרי את ציווי ה', והגרועים ביותר הם אותם בָּנִים אשר לֹא אָבוּ כלל שְׁמוֹעַ תּוֹרַת ה'.
(י) אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים – לנביאים המוכיחים על דברים שבין אדם לחבירו, לֹא תִרְאוּ – אל תתבוננו בדברים אלו להוכיח עליהם, וְלַחֹזִים, המוכיחים על חטאים שבין אדם למקום, לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת – דברים ישרים נוכח פני ה'. אלא ל'רואים' אמרו דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת – דברי חנופה, ול'חוזים' אמרו חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת – דברי צחוק, כנביאי השקר, שאמרו דברים שאין בהם ממש.
(יא) והמשיכו ואמרו אל ה'רואים', סוּרוּ גם אתם מִנֵּי דֶרֶךְ, לנהוג כמונו בעושק ובגזילה, וגם הַטּוּ את האחרים מִנֵּי אֹרַח – מהדרך הישרה, ואל ה'חוזים' אמרו הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, כי כל המצוות שבין אדם למקום מיוסדים על כך שה' הוא קדוש ישראל, ורוצה שיתקדשו ישראל בקדושתו, וילכו בדרכיו, והם רצו להשבית את שם קדוש ישראל מפיהם, כדי לבטל מעליהם את קיום המצוות.
