יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 186, ספר איוב, פרק כו, ז-ט

ז נֹטֶ֣ה צָפ֣וֹן עַל־תֹּ֑הוּ תֹּ֥לֶה אֶ֗֝רֶץ עַל־בְּלִי־מָֽה׃ ח צֹרֵֽר־מַ֥יִם בְּעָבָ֑יו וְלֹֽא־נִבְקַ֖ע עָנָ֣ן תַּחְתָּֽם׃ ט מְאַחֵ֥ז פְּנֵי־כִסֵּ֑ה פַּרְשֵׁ֖ז עָלָ֣יו עֲנָנֽוֹ׃

 

֍              ֍              ֍

 

(ז) עתה משיב איוב על דברי בלדד השוחי, שאין ה' משנה את כל מערכת הכוכבים והמזלות עבור אדם פרטי, ומקדים לבאר באריכות שיש חוקי טבע שאינם שייכים למערכת הכוכבים, ועל ידם ניתן להעניש את הרשעים אף מחוץ לגזירת מערכת הכוכבים. נֹטֶה צָפוֹן עַל תֹּהוּ – הרי צד צפון של כדור הארץ, נשאר כפי שהיה בתחילת הבריאה, כ'תוהו', כי היבשה לא התגלתה שם אלא כולו מכוסה במים, אבל בשאר חלקי העולם, תֹּלֶה אֶרֶץ – תלויה ונישאת היבשה מעל פני המים, עַל בְּלִי מָה – על החוק הבולם ועוצר את המים, והוא החוק שחקק ה' לאחר בריאת העולם, ובו אמר שיקוו המים אל מקום אחד ותיראה היבשה.

(ח) וכיצד נעשה הדבר, שהיבשה מתגלית, על ידי שצֹרֵר מַיִם בְּעָבָיו – האויר מעלה את האדים מהמים אל העננים, שם הם נשארים זמן רב, וְלֹא נִבְקַע עָנָן תַּחְתָּם.

(ט) והחוק הזה, המעלה את המים מהארץ אל השמים, כדי שתיראה היבשה, הוא מְאַחֵז – מצפה ומכסה את פְּנֵי הכִסֵּה, כלומר, את שמי השמים העליונים, שם כסא הכבוד וכביכול משם מנהיג ה' את הבריאה כולה, פַּרְשֵׁז – שם פָּרַשׂ עָלָיו את עֲנָנוֹ, כמסך המבדיל בין הארץ לבין השמים.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)