שיעור 19, ספר שופטים, פרק ו, יא-יג

יא וַיָּבֹ֞א מַלְאַ֣ךְ ה֗' וַיֵּ֨שֶׁב֙ תַּ֤חַת הָֽאֵלָה֙ אֲשֶׁ֣ר בְּעָפְרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לְיוֹאָ֖שׁ אֲבִ֣י הָֽעֶזְרִ֑י וְגִדְע֣וֹן בְּנ֗וֹ חֹבֵ֤ט חִטִּים֙ בַּגַּ֔ת לְהָנִ֖יס מִפְּנֵ֥י מִדְיָֽן׃ יב וַיֵּרָ֥א אֵלָ֖יו מַלְאַ֣ךְ ה֑' וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֔יו ה֥' עִמְּךָ֖ גִּבּ֥וֹר הֶחָֽיִל׃ יג וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ ה֙' עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל־זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽל־נִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ־לָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ הֶֽעֱלָ֣נוּ ה֔' וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ ה֔' וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַף־מִדְיָֽן׃

֍           ֍            ֍

(יא) לאחר ששלח ה' נביא להוכיח את ישראל, שלח מלאך להושיעם, וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה', וַיֵּשֶׁב תַּחַת עץ הָאֵלָה, אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ [כי היתה גם עפרה אחרת, בנחלת בנימין], אֲבִי הָעֶזְרִי – מבני אביעזר בן גלעד בן מנשה, וְגִדְעוֹן בְּנוֹ של יואש היה חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת [-בקורות עץ גדולות המשמשות לדריכת ענבים בגת], והכין את עצמו לְהָנִיס את התבואה מִפְּנֵי מִדְיָן.

(יב) השפע האלוקי חל רק על מי שמוכן לכך, ולו במעט, וכאן התקבצו אצל גדעון זכות כיבוד אב שהיה עוסק בה, ורוח גבורה שהיתה בו לחבוט את החיטים, ולהלחם במדין, וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ ה', וַיֹּאמֶר אֵלָיו – אמר המלאך לגדעון, ה' עִמְּךָ ויושפע עליך שפע קדושה, גִּבּוֹר הֶחָיִל, ויושפע עליך שפע גבורה.

(יג) וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן, בִּי אֲדֹנִי, וְיֵשׁ ה' עִמָּנוּ – האם ה' עדיין משגיח עלינו, וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל זֹאת, שנראה הדבר כאילו עזבנו ה' ליד המקרה, כי הלא בעת שהשגיח עלינו ה' עשה לנו ניסים ונפלאות, וְאַיֵּה – והיכן הם כָל נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר, ואם לא היה ה' עוזב אותנו היה ראוי שיעשה לנו גם כעת ניסים, ואם תאמר שמחמת חטאינו עזבנו ה', הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ ה', אף על פי שגם אז היינו שקועים בחטאים, ואם העלנו ממצרים בניסים ונפלאות הגם שעדיין לא היינו עמו הנבחר, כל שכן שלאחר שבחרנו ה' להיות לו לעם סגולה שהיה ראוי שיעשה עבורינו אותות ומופתים להצילנו מיד הגויים, וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ ה' וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף מִדְיָן, ונראה שאינו משגיח עלינו כלל.