טז ה֚וּא מְרוֹמִ֣ים יִשְׁכֹּ֔ן מְצָד֥וֹת סְלָעִ֖ים מִשְׂגַּבּ֑וֹ לַחְמ֣וֹ נִתָּ֔ן מֵימָ֖יו נֶֽאֱמָנִֽים׃ יז מֶ֥לֶךְ בְּיָפְי֖וֹ תֶּֽחֱזֶ֣ינָה עֵינֶ֑יךָ תִּרְאֶ֖ינָה אֶ֥רֶץ מַרְחַקִּֽים׃ יח לִבְּךָ֖ יֶהְגֶּ֣ה אֵימָ֑ה אַיֵּ֤ה סֹפֵר֙ אַיֵּ֣ה שֹׁקֵ֔ל אַיֵּ֖ה סֹפֵ֥ר אֶת־הַמִּגְדָּלִֽים׃ יט אֶת־עַ֥ם נוֹעָ֖ז לֹ֣א תִרְאֶ֑ה עַ֣ם עִמְקֵ֤י שָׂפָה֙ מִשְּׁמ֔וֹעַ נִלְעַ֥ג לָשׁ֖וֹן אֵ֥ין בִּינָֽה׃ כ חֲזֵ֣ה צִיּ֔וֹן קִרְיַ֖ת מֽוֹעֲדֵ֑נוּ עֵינֶיךָ֩ תִרְאֶ֨ינָה יְרֽוּשָׁלִַ֜ם נָוֶ֣ה שַֽׁאֲנָ֗ן אֹ֤הֶל בַּל־יִצְעָן֙ בַּל־יִסַּ֤ע יְתֵֽדֹתָיו֙ לָנֶ֔צַח וְכָל־חֲבָלָ֖יו בַּל־יִנָּתֵֽקוּ׃
֍֍֍
(טז) הוּא -[חזקיהו המלך], אינו צריך לפחד מסנחריב וצבאותיו, כי כאילו במְרוֹמִים יִשְׁכֹּן, שלא יוכל האויב להתקרב אליו, וכאילו במְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ – חוזקו הוא כמי שנמצא במצודת סלע מבוצרת, שאין האויב יכול להתקרב אליו, וגם אין חשש שיטילו עליו מצור וירעיבוהו עד שייכנע, כי לַחְמוֹ נִתָּן, ומֵימָיו נֶאֱמָנִים.
(יז) מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ – אמנם כאשר תראה את חזקיהו מלך יהודה בהדר מלכותו, תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים – ותראה לעומתו את סנחריב מלך אשור שבמרחקים, ותשווה אותם בדעתך זה כנגד זה.
(יח) הרי לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה, ותתיירא מאד מפני סנחריב וצבאו, ותאמר בלבבך, הרי אם חזקיהו ירצה להלחם עם סנחריב וצבאו, אַיֵּה -היכן הוא ה]סֹפֵר של חזקיהו, שיספור את ריבוי מחנותיו וצבאו, לעומת צבא סנחריב, ואַיֵּה שֹׁקֵל, המיוחד לשקול את כספו של המלך, כפי שנדרש להחזקת צבא גדול, אַיֵּה סֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים שמשם נלחמים עם האויב, והרי לעומת ריבוי צבאו וכספו של סנחריב אין לחזקיהו מלך יהודה מאומה להלחם בו.
(יט) אך בכל זאת אין לך להתיירא מפני האויב, כי אֶת עַם נוֹעָז וחזק של סנחריב, לֹא תִרְאֶה עוד, כי ייכרתו כולם מפניך, עַם זה של עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ – ששפתם עמוקה וקשה מלהבינה, עַם זה שהוא נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה – מדבר בלשון שאינכם מבינים, לא תראו עוד את העם הזה.
(כ) חֲזֵה – תראה את צִיּוֹן שתהיה קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ, כי יעלו אליה כל ישראל בשלשת הרגלים לאחר שבזמן מלכי ישראל הרשעים לא הניחו לישראל לעלות לבית המקדש], עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה את יְרוּשָׁלִַם, הגם שלא תראה אותה כמקום אדיר ונורא המלא במחנות צבא וכלי מלחמה, הרי תראה אותה בציור נאה יותר, כנָוֶה שַׁאֲנָן – מקום רגוע ושליו למרעה הצאן, ובתוכה נמצא חזקיהו מלך יהודה כרועה הצאן, הנמצא באֹהֶל בַּל יִצְעָן – שאינו מזדעזע ומשנה את דרכו, אלא הולך בדרך ה', הרי שעל ידי זה בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח – לעולם לא ינועו יתדות אהלו, וְכָל חֲבָלָיו, המחזיקים את האהל, בַּל יִנָּתֵקוּ.
