יום שבת
כ"א תמוז התשפ"ד
יום שבת
כ"א תמוז התשפ"ד

חג שמח !

חיפוש בארכיון

שיעור 197, ספר מלכים ב, פרק יז, ז-יג

ז וַיְהִ֗י כִּֽי־חָטְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַֽה֣' אֱלֹֽהֵיהֶ֔ם הַמַּֽעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים׃ ח וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּחֻקּ֣וֹת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ ה֔' מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ׃ ט וַיְחַפְּא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל דְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־כֵ֔ן עַל־ה֖' אֱלֹֽהֵיהֶ֑ם וַיִּבְנ֨וּ לָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ בְּכָל־עָ֣רֵיהֶ֔ם מִמִּגְדַּ֥ל נֽוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר׃ י וַיַּצִּ֧בוּ לָהֶ֛ם מַצֵּב֖וֹת וַֽאֲשֵׁרִ֑ים עַ֚ל כָּל־גִּבְעָ֣ה גְבֹהָ֔ה וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַֽעֲנָֽן׃ יא וַיְקַטְּרוּ־שָׁם֙ בְּכָל־בָּמ֔וֹת כַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁר־הֶגְלָ֥ה ה֖' מִפְּנֵיהֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂוּ֙ דְּבָרִ֣ים רָעִ֔ים לְהַכְעִ֖יס אֶת־הֽ'׃ יב וַיַּֽעַבְד֖וּ הַגִּלֻּלִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר ה֙' לָהֶ֔ם לֹ֥א תַֽעֲשׂ֖וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ יג וַיָּ֣עַד ה֡' בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִֽיהוּדָ֡ה בְּיַד֩ כָּל־נְבִיאֵ֨י כָל־חֹזֶ֜ה לֵאמֹ֗ר שֻׁ֠֜בוּ מִדַּרְכֵיכֶ֤ם הָֽרָעִים֙ וְשִׁמְרוּ֙ מִצְו͏ֹתַ֣י חֻקּוֹתַ֔י כְּכָ֨ל־הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וַֽאֲשֶׁר֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם בְּיַ֖ד עֲבָדַ֥י הַנְּבִיאִֽים׃

 

֍           ֍            ֍

 

(ז) עתה מבאר הנביא את סיבת גלות ישראל, שהלכו מדחי אל דחי, ותחילה וַיְהִי כִּי חָטְאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' אֱלֹהֵיהֶם הַמַּעֲלֶה אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִתַּחַת יַד פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם, כי כל האומות הנתונות תחת משטר הכוכבים והמזלות, לא ייחשב להם חטא מה שהם מחשיבים את הכוכבים והמזלות כאמצעי בינם לבין ה', אבל את ישראל הבדיל ה' מכל הגויים, והוציאם מארץ מצרים בהשגחה פרטית וניסים גלויים, כדי שלא יהיו תחת המזלות אלא מיוחדים להיות חלקו ונחלתו, ולא יתייראו מכוחות הכוכבים וצבא השמים, וכל שכן שלא יעבדום, והיה חטאם הראשון של ישראל בכך שנתנו חשיבות לצבא השמים, וַיִּירְאוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים, כי מאחר והם מושגחים ונמצאים תחת יד ה', לא היה להם לתת ליבם כלל לצבא השמים, הכוכבים והמזלות, ובזה חטאו לה' המוציאם מארץ מצרים בהשגחה פרטית.

(ח) אחר כך הוסיפו עוד בחטאם, וַיֵּלְכוּ בְּחֻקּוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ ה' מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שזה כולל  את האמונה בצבא השמים וכוחותיהם, ואת קלקול המעשים בעניני עריות, וּמַלְכֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָשׂוּ – וכן הלכו ישראל בחוקותיהם של מלכי ישראל הרשעים, שהאמינו בצבא השמים ונהגו על פיהם.

(ט) אחר כך הוסיפו ישראל ופשעו בעיקרי האמונה, וַיְחַפְּאוּ [-חיפו וכיסו] בְנֵי יִשְׂרָאֵל דְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן עַל ה' אֱלֹהֵיהֶם, שהיו כופרים באחדות ה', ולא האמינו שהוא משגיח על בני האדם, וַיִּבְנוּ לָהֶם בָּמוֹת לעבודה זרה בְּכָל עָרֵיהֶם, מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים – מהמקום הקטן, כמו מגדל שמשם שומרים את הפירות, עַד עִיר מִבְצָר שזהו מקום גדול, שבכל מקום היו בונים במות לעבודה זרה.

(י) והוסיפו להמרות את פי ה', וַיַּצִּבוּ לָהֶם מַצֵּבוֹת וַאֲשֵׁרִים עַל כָּל גִּבְעָה גְבֹהָה, וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן.

(יא) וַיְקַטְּרוּ שָׁם לעבודה זרה בְּכָל בָּמוֹת, כַּגּוֹיִם אֲשֶׁר הֶגְלָה ה' מִפְּנֵיהֶם, והוסיפו יותר מהם, וַיַּעֲשׂוּ דְּבָרִים רָעִים לְהַכְעִיס אֶת ה'.

(יב) וַיַּעַבְדוּ הַגִּלֻּלִים – דמויות בעלי חיים מגועלים, ועשו כן רק מחמת אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם לֹא תַעֲשׂוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, והיתה כוונתם להכעיס.

(יג) וַיָּעַד ה' – שלח ה' עדים רבים על העונשים העתידים לבוא עליהם, בְּיִשְׂרָאֵל וּבִיהוּדָה, בְּיַד כָּל נְבִיאֵי, כָל חֹזֶה, לֵאמֹר, שֻׁבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים, וְשִׁמְרוּ מִצְו‍ֹתַי חֻקּוֹתַי כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת אֲבֹתֵיכֶם, וַאֲשֶׁר שָׁלַחְתִּי אֲלֵיכֶם בְּיַד עֲבָדַי הַנְּבִיאִים.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)