יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד
יום חמישי
י"ח אדר ב' התשפ"ד

חיפוש בארכיון

שיעור 204, ספר מלכים ב, פרק יט, ח-יד

ח וַיָּ֨שָׁב֙ רַבְשָׁקֵ֔ה וַיִּמְצָא֙ אֶת־מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר נִלְחָ֖ם עַל־לִבְנָ֑ה כִּ֣י שָׁמַ֔ע כִּ֥י נָסַ֖ע מִלָּכִֽישׁ׃ ט וַיִּשְׁמַ֗ע אֶל־תִּרְהָ֤קָה מֶֽלֶךְ־כּוּשׁ֙ לֵאמֹ֔ר הִנֵּ֥ה יָצָ֖א לְהִלָּחֵ֣ם אִתָּ֑ךְ וַיָּ֨שָׁב֙ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָכִ֔ים אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ לֵאמֹֽר׃ י כֹּ֣ה תֹֽאמְר֗וּן אֶל־חִזְקִיָּ֤הוּ מֶֽלֶךְ־יְהוּדָה֙ לֵאמֹ֔ר אַל־יַשִּֽׁאֲךָ֣ אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בּ֖וֹ לֵאמֹ֑ר לֹ֤א תִנָּתֵן֙ יְר֣וּשָׁלִַ֔ם בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃ יא הִנֵּ֣ה ׀ אַתָּ֣ה שָׁמַ֗עְתָּ אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר עָשׂ֜וּ מַלְכֵ֥י אַשּׁ֛וּר לְכָל־הָֽאֲרָצ֖וֹת לְהַֽחֲרִימָ֑ם וְאַתָּ֖ה תִּנָּצֵֽל׃ יב הַֽהִצִּ֨ילוּ אֹתָ֜ם אֱלֹהֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר שִֽׁחֲת֣וּ אֲבוֹתַ֔י אֶת־גּוֹזָ֖ן וְאֶת־חָרָ֑ן וְרֶ֥צֶף וּבְנֵי־עֶ֖דֶן אֲשֶׁ֥ר בִּתְלַאשָּֽׂר׃ יג אַיּ֤וֹ מֶֽלֶךְ־חֲמָת֙ וּמֶ֣לֶךְ אַרְפָּ֔ד וּמֶ֖לֶךְ לָעִ֣יר סְפַרְוָ֑יִם הֵנַ֖ע וְעִוָּֽה׃ יד וַיִּקַּ֨ח חִזְקִיָּ֧הוּ אֶת־הַסְּפָרִ֛ים מִיַּ֥ד הַמַּלְאָכִ֖ים וַיִּקְרָאֵ֑ם וַיַּ֨עַל֙ בֵּ֣ית ה֔' וַיִּפְרְשֵׂ֥הוּ חִזְקִיָּ֖הוּ לִפְנֵ֥י הֽ'׃

 

֍           ֍            ֍

 

(ח) וַיָּשָׁב רַבְשָׁקֵה, וַיִּמְצָא אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר נִלְחָם עַל לִבְנָה, והסיבה שהוצרך רבשקה לחפש את מלך אשור ולמוצאו בלבנה, כִּי שָׁמַע כִּי נָסַע מִלָּכִישׁ, והלך לבקשו, ומצאו בלבנה.

(ט) וַיִּשְׁמַע מלך אשור מפי עוברים ושבים אֶל תִּרְהָקָה מֶלֶךְ כּוּשׁ לֵאמֹר, הִנֵּה יָצָא לְהִלָּחֵם אִתָּךְ, ואף על פי שהיתה זו רק שמועה, ואף על פי שלא אמרו לו שכבר התחיל להלחם אלא רק שיצא למלחמה, האמין לשמועה זו, וַיָּשָׁב לארצו. ועתה כבר ידע מלך אשור שהעם שבירושלים לא ימרדו בחזקיה, ולכן רצה שחזקיהו ישלים איתו ויתן לו מס, ולכן לא פנה עתה אל העם, אלא וַיִּשְׁלַח מלך אשור מַלְאָכִים אֶל חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר.

(י) כֹּה תֹאמְרוּן אֶל חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר, אַל יַשִּׁאֲךָ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בּוֹ לֵאמֹר לֹא תִנָּתֵן יְרוּשָׁלִַם בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר.

(יא) הִנֵּה אַתָּה שָׁמַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר לְכָל הָאֲרָצוֹת לְהַחֲרִימָם, וְאַתָּה תִּנָּצֵל, בתמיהה.

(יב) הַהִצִּילוּ אֹתָם אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר שִׁחֲתוּ אֲבוֹתַי, אֶת גּוֹזָן וְאֶת חָרָן וְרֶצֶף, וּבְנֵי עֶדֶן אֲשֶׁר בִּתְלַאשָּׂר.

(יג) אַיּוֹ מֶלֶךְ חֲמָת, וּמֶלֶךְ אַרְפָּד, וּמֶלֶךְ לָעִיר סְפַרְוָיִם, הֵנַע – הניעם ממקומם והגלה אותם, וְעִוָּה את גבולות ארצם שלא יהא ניכר בעתיד.

(יד) מלבד הדברים ששלח מלך אשור לסנחריב בעל פה, שלח לו גם מכתבים שהיו כתובים בו חירופים וגידופים על ה', וַיִּקַּח חִזְקִיָּהוּ אֶת הַסְּפָרִים מִיַּד הַמַּלְאָכִים, וַיִּקְרָאֵם, וכיון שראה שהחירופים יצאו מפי מלך אשור בעצמו הבין שהגיע זמן קיום נבואת ישעיהו, ולכן לא רצה להשלים עם סנחריב כי ידע שהגיע זמן נפילתו, וַיַּעַל בֵּית ה', וַיִּפְרְשֵׂהוּ [-פרש כל מכתב ומכתב] חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי ה'.

 

"וְדִבַּרְתִּי עַל הַנְּבִיאִים, וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי, וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב יא)